האם יש סיכוי לקשר?

אני נמצאת בקשר כבר יותר משנתיים בת 33 ובן זוגי בן 35 .עברנו עליות ומורדות לאורך כל הקשר. עברנו לגור ביחד סוף סוף רק לפני 4 חודשים. לא הגענו להסכמה על כל בית וכך ה"סחבת" נמשכה. כל הזמן יש ביננו מתיחות, אין הרמוניה. אני לא מרגישה יציבות ובטחון.כל אחד מתגונן בעמדתו, יש מאבקי כוחות על כל דבר. אני מאד נמשכת אליו והסקס טוב רק שזה קורה פעם ב.. לא נראה לי שהוא רוצה אותימספיק, כאילו יש לו מעצורים. שום מילה טובה, אין פרגון ועידוד. אני זקוקה להרבה חום ואהבה ותשומת לב יומיומית, ומבחינתו זה שאני יורדת לו לחיים כל הזמן ואני צריכה להרפות. אני רוצה שהוא ישתף אותי בדברים שהוא עושה. אני מוצאת את עצמי מתוסכלת, רוצה להתחתן ולא יודעת אם כך צריכים להראות חיי. (נפגעתי בעבר בקשר זוגי בגיל 27 והיה לי מאד קשה להמשיך בחיי) נסינו לדבר, אבל זה חוזר על עצמו שוב. אני מבקשת ממנו משהו בסיסי שאולי הוא לא יכול לתת לי. אני מרגישה שהוא מתעתע בי מתקרב ומתרחק. לפני שנה היתה לי הפלה נכנסתי להריון בטעות וגם אז הרגשתי שהוא לא ממש איתי הוא היה בסיטואציה, אך כעבור יום יומיים הוא לא דיבר איתי על הנושא.הוא לא התקרב וחיזק אותי כמו שציפתי. היום אנחנו באותו בית, אך כל אחד בענייניו שוכבים אולי פעמיים, שלושה בחודש רק בסופ"ש. אני נראית ממש טוב ואני יודעת שכייף לו כשהוא איתי. הייתי לבד פעמיים ביעוץ זוגי, אך הוא לא רצה להגיע איתי. מה עליי לעשות, אני מפחדת להפרד אני לא מתאהבת בקלות,ומצד שני אני מנסה לסדר ביננו את הענינים. ניסיתי להתרחק אז ככה היה המצב, ניסיתי להיות מקסימה לנסות לא להעיר ולבקר. טיילנו וישבנו במסעדה וכשהגענו הביתה במקום להיות ביחד הוא פשוט הלך לישון. נשארתי עם עצמי ממורמרת על זה שאני בקשר ואני מרגישה לבד -ללכת עם ולהרגיש בלי. כל מה שאני רוצה זה אוטומטית "לא" במקום להגיד אני אחשוב על זה, נראה. מעין תשובות חוסמות שסוגרות עניין. הקשר הזה "תקוע" במקום. אני לא צעירה וזה מתחיל להלחיץ אותי. אני במצב לא ברור אומרת שיש לי חבר, אבל אני מרגישה בדידות. נא התייחסותך. תודה.