מלכוד 22

בוקר טוב. כל כך שמחה שמצאתי את הפורום הזה, אולי מפה תגיע הישועה, או לפחות איזשהו אור בקצה המנהרה. אני בת 28 ונמצאת במערכת יחסים מזה 7 חודשים עם בחור בן גילי. תופעה מאד מוזרה מתרחשת במערכת היחסים, תופעה שאירעה גם במערכת היחסים הקודמת בה הייתי לפני כשנה. אני מוצאת את עצמי מאבדת עניין. מאבדת התרגשות. מאבדת משיכה. חיה עם בן זוג מדהים שהייתי מאחלת לעצמי רק לפרוח ולהתפתח לצדו, אך מוצאת עצמי מתעצבנת מכל דבר שהוא עושה. לא מצליחה להרגיש. לא מצליחה להתרגש. לפחות לא כמו שאני יודעת. האנשים הקרובים אליי טוענים שלדעתם מדובר בכך שאני רגילה לבני זוג שעמם היתה לי מערכת יחסים לא שגרתית, לא צפויה, לא טובה, לא בריאה, וכי מכאן הגיע אותו ריגוש ורגש שאני מחפשת. אני לא בטוחה שבכך מדבור, אך מוצאת את עצמי כבר בפעם השנייה, הורסת מערכת יחסים מדהימה עם בחור שאוהב ונותן ומפנק ומפרגן עד השמיים ושמום מה מוכן לעבור את כל השטות הזאת איתי. אולי כי אני מספקת לו בעצם את אותו הריגוש שחסר לי - שבן הזוג שלך אינו מובן מאליו. אני לא מצליחה למצוא את השלווה שלי. את מערכת היחסים הקודמת הרסתי והצטערתי על כך זמן רב. לא מעוניינת להרוס את מה שיש לי כיום, אך הזמן החולף נוטע בשנינו מטענים שאינני בטוחה כי ניתן יהיה לגשר עליהם. אני לא יודעת מה בדיוק גורם לי לאבד עניין. ייתכן שזה פשוט לא זה ואין הסבר אחר. אבל בקרוב אהיה בת 29 וקשה לי לחיות עם אי הוודאות שקיים בי - שאינני יודעת מה טוב עבורי, מה אני מחפשת, למה קשרים הרסניים גורמים לי להרגיש בעוצמה כה חריפה ומדוע אני מאבדת את ה"PASION" לבן הזוג?\ אשמח לשמוע את דעתך.