משבר קשה...מה עושים?

תודה על שאלתך ועל המחוייבות שלך לאחותך.
למיטב הבנתי את שואלת שתי שאלות:
1. מה את יכולה לעשות עבור אחותך, איך את יכולה לעזור לה?
2. מה היא יכולה לעשות? לקבל יעוץ...

לפי הסיטואציה שאת מתארת אני מבינה שכל הנטל נופל על אחותך, בנוסף להתנהגות של בעלה שהיא לפי התיאור בגדר התעללות נפשית ו/או פיזית.

לשאלתך הראשונה - מי את רוצה להיות עבורה? אוהבת , מקשיבה, מקבלת אותה, תומכת.
אני חושבת שבמצב הזה נוכחותך עבורה מאוד חשובה.
היי איתה , הקשיבי לה, הקשיבי למה שהיא רוצה באמת, למה שהיא חושבת שנכון עבורה, קבלי אותה, תמכי בה, שאלי אותה כיצד תוכלי לעזור לה. הקשיבי לתשובתה.

האחריות על הקשר, על חייה ועל הילדים - צריכה להיות שלה.
החלטה משמעותית של גרושין צריכה להתקבל מתוך התבוננות מעמיקה, מתוך השלמה שזו באמת האופציה הנכונה ביותר עבורה.
עליה לעשות את ההתבוננות הזו בעצמה, ולקבל החלטה בעצמה.
זו הדרך שהיא בחרה וזו האחריות שלה גם לשנות את המצב הזה.

אני בהחלט מסכימה איתך שכדאי לה ללכת ליעוץ/ לאימון בעצמה, ללא בעלה בשלב זה.
להבין עם עצמה, מה היא רוצה, על מה היא מוכנה לוותר, איפה היא שמה את הגבולות שלה, מי היא מול בעלה שמאפשר לו להתנהג אליה בצורה כזו.

היא בהחלט יכולה לצמוח מתוך המשבר הזה

מקווה שעזרתי

נ.ב.
חג הפסח הוא בד"כ ארוע משפחתי, ובמיוחד בשעת משבר, חבקי אותה בחג (בעיקר בתחושה), הראי לה את אהבתך, יציאה ואפילו זמנית למרחב אוהב ושמח, יוכל אולי לעזור לה לקחת פרספקטיבה ומרחק מסויים מהמשבר בו היא נמצאת, ולהסתכל על הדברים מתוך מקום נקי יותר, אולי גם לקבל החלטה לקחת אחריות על חייה וללכת ליעוץ או אימון שיעזור לה להבין ולראות דברים שאינה יכולה לראות לבד.

חג שמח
יעל
.