התקרבות התרחקות

שלום,
אני גרושה , נמצאת בקשר זוגי מזה כ-8 שנים עם גבר נהדר ,פרוד . איננו חיים יחד ,אולם נהנים מתחומי עניין משותפים, מחשיבה וממערכת ערכים דומה. עם הזמן יצרנו לעצמנו חוג חברים משותף, וגם הכרות משפחתית טובה, הקשר המיני טוב מאד. אני בהחלט מרגישה שזו אהבה בשלה ובוגרת, והייתי רוצה להמשיך ולטפח את הקשר גם בעתיד.
מספר פרטים נוספים: לשנינו ילדים מנישואין קודמים, כמובן. בני האחד מסרב לקשר עם בן זוגי, היות ואביו מאיים עליו בניתוק הקשר אם ייפגש עימו, אולם בניי האחרים מקיימים קשר עם בן זוגי בחשאי, ואיכשהו עם השנים הגענו, הילדים, אני ובן זוגי, לאיזשהו איזון בעניין, למרות שיש לא מעט קשיים ביומיום. מבחינת בן זוגי התמונה דומה, היות ואשתו לשעבר מתנהגת באופן דומה (היה לה קשר עם בעלי לשעבר בנושא הזה) ומרחיקה את ילדיו ממני, אך לא את הבן הבכור עימו יש לי קשר.
הבעיה שמטרידה אותי היא, שמספר פעמים במהלך הקשר היו תקופות של התרחקות והתקרבות לסרוגין מבחינתו. ניסיתי לבחון את הנושא עימו וגם בשאלות שהפנתי לעצמי. אני מעריכה שזה נובע כנראה מהחשש שלו לעבור לגור ביחד, ומהתרחקותם של ילדינו המתנגדים לקשר בינינו. למרות שהייתי רוצה להתגורר יחד ולהנשא לו בעתיד, עם השנים החלטתי שמה שחשוב לי זה לא אם הוא גרוש או פרוד, ולא אם אנו חיים יחד או בבתים נפרדים, אלא טיב הקשר והתקשורת ביננו, ההבנה, הנתינה ההדדית , שזה מבחינתי שווה זהב. והבהרתי את שני צדדים אלו בשיחות בינינו . הוא טען שהיה רוצה כבר להתגרש, להנשא לי, לפעול בכוון של מגורים משותפים, אולם בפועל, בגלל כל מיני קשיים (גם בירוקרטיים, הסכם גרושין שלו..) זה מתעכב. קיבלתי את דבריו,ולא לחצתי עליו בשום כיוון. ובכל זאת, בתקופות בהן הוא מתרחק, עולות בי תחושות של אכזבה ודאגה מהמשך הקשר, בדידות, (למרות שאני מנסה לצקת לחיי משמעות דרך פעילויות אחרות, זה לא מצליח להסיח את דעתי) , כי זוגיות זה מימד חשוב בחיי, ואני מוצאת את עצמי מפנטזת שוב ושוב על תמונת החיים המשותפת ששנינו היינו רוצים בה: בית חם ופתוח, כזה שגם אנחנו וגם הילדים של שנינו מרגישים שהוא עוגן..
הייתי רוצה לשמוע את דעתכן, ומה כדאי לעשות, קשה לי עם ההתרחקויות האלו.
תודה.