כואב לי כל כך ..

אני יכולה מתוך דבריך לחוש את הכאב העצום שאת חווה.
יחד עם זאת את נשמעת בחורה נבונה, רגישה, מודעת לדברים הטובים שהיו בזוגיות, מודעת לקשיים שהתעוררו לאחרונה.
ברור גם שיש אהבה גדולה ביניכם ואתם חווים תהליך של התבגרות. תקופת הצבא זו תקופה משמעותית עבור חברך וכמובן שזו גם תקופת מבחן לקשר.
את אומרת שתמיד ידעתם להתגבר על המכשולים אך לאחרונה הגעתם להבנה שיש צורך בפסק זמן כדי שאת תגבשי את אישיותך ובכדי שהוא יבין עד כמה הוא זקוק לך.

במבט מהצד החלטה זו נבונה ובוגרת, זו הזדמנות עבור שניכם לצמוח , להתבגר ולהגיע למסקנות לגבי הקשר שלכם. זה הזמן הנכון עבורך לשאול כמה שאלות בסיסיות:
מי אני? מי אני רוצה להיות? לאיזה כיוונים אני רוצה להתפתח?
מה אני אוהבת בעצמי? מה אני בעצם אוהבת בו?
מי יהיה עבורי בן זוג אידיאלי? האם זה הוא? האם אני מקבלת אותו כמו שהוא?
איך אני רוצה שהזוגיות העתידית שלי תיראה? מה אני מוכנה לתרום לזוגיות?
מה יהיו היחסים? מה תהיה מידת התלות בינינו?מה תהיה מידת החופש בינינו?
איך תהיה התקשורת בינינו? מי אני אהיה בתקשורת איתו?(לדוגמא : מקטרת, כועסת, עצובה, מאוכזבת או לחילופין: מקשיבה, סבלנית, תומכת, מפרגנת)
מה הם הגבולות שלי בתוך הקשר? מה הם הגבולות שלו בתוך הקשר?

בקיצור, פסק זמן נועד להתבוננות עמוקה בעצמך, בקשר, במהות הזוגיות שאת רוצה.
העובדה שאת לא יכולה לראות את עצמך בלעדיו וזה כל כך כואב, נובעת מזה שלעולם לא היית בלעדיו ולכן את לא יודעת איך זה. מה שלא מוכר, לעתים מפחיד.
תהי שם בפחד, תהי בכאב - כמה שצריך......ואז תתחילי בהתבוננות ותגיעי למסקנות שנכונות עבורך.

ולגבי העתיד עוד מוקדם לחשוב עליו....את חוששת שתחזרו והוא לא ירצה בך יותר.
האם יתכן גם מצב הפוך?אולי את תחליטי שאת רוצה להיות לבד עוד זמן? אולי תחליטי שתרצי להתנסות בזוגיות אחרת ואז לחזור?
תני לזמן ולתבונה שלך לעשות את שלהם ותסמכי על עצמך שתדעי להחליט את ההחלטה הנכונה.
בהצלחה!
עדה

זה נורא מוזר לי ליהיות בלעדיו אני מרגישה ריקנות
הייתי עם בן אדם 5 שנים .. שזה בערך כל החיים שלי כי אני רק בת 18
ופתאום ליהיות לבד.. זה מפחיד כ'כ ..
יש בנינו אהבה ענקית ואני בטוחה שהוא לא ישן בלילה כמוני ..

החלטתי שכל יום אני כותבת מה אני מרגישה
ובעוד כמה זמן ( כמה זמן שיקח ) אני אתן לו לקרוא הכל ..
רעיון טוב ?!

תודה רבה על הכל .. אני אקופוץ לפה מדי פעם אם אני ארגיש רע ..
את עושה עבודה מדהימה !

רעיון הכתיבה מצוין.....אל תחליטי עכשיו בקשר לשיתוף שלו .
תני לזמן לעשות את שלו......ומלאי את חייך בדברים טובים: חברים, טבע, מדיטציה, טיולים.
תתנסי בחיים לבד ועם אחרים ואז תחליטי אם את רוצה לחזור.

סמכי על האינטואיציה שלך ועל הרגשות שלך. הם אומרים תמיד אמת.

ימים נפלאים לך.....
עדה