ל - עדה

זוכרת ששאלתי אותך מה את לומדת מול ההתנהגות שלו?
האם את צומחת בקשר הזה?
התכוונתי לומר שיתכן ובן זוגך מספק לך מגרש משחקים נח כדי ללמוד להיות קצת יותר אסרטיבית.

אסרטיביות איננה אלימות. אסרטיביות זה לומר את דבריך ממקום רגוע אך בתוקף מספיק כדי שהאחר יבין שיש גבול.
אסרטיביות זה לומר בתוקף שגם את גרה בבית הזה וזכויותיך שוות ואת רוצה להזמין את החברה.
אסרטיביות זה למשל להחליט ללכת עם החברה למופע - גם אם הוא לא רוצה ללכת.
אסרטיביות זה לחיות בזוגיות ולשמור על החופש שלך

אני מבטיחה לך שגם בת מאזניים (גם אני כזו) יכולה ללמוד להיות אסרטיבית .
לעצור את התופעה זה לא אומר לצעוק בחזרה.
איך היית את עוצרת את התופעה?
האם אסרטיביות תעצור אותה? האם לדבר ברור על כוונותיך לעתיד יכול לעצור את השטף המילולי
הבוטה שלו?

אני רוצה שתזכרי, אפרת, הבחירה תמיד בידייך:
את יכולה להישאר כל עוד את "מתרגלת" אסרטיביות....
את יכולה להישאר ולהמשיך לבכות,להסתגר, לסלוח.....
את יכולה להסתפק במה שהזוגיות הזו נותנת לך....
ואת גם יכולה לבחור ללכת ולבנות לעצמך זוגיות שתהיה לך טובה יותר.
לעולם אל תישארי במקום ש"מישהי אחרת לא היתה נשארת בו".....תבחרי את מה שאת רוצה.

מזמינה אותך לבדוק עם עצמך מה את מצפה מזוגיות, מי יכול להיות עבורך בן זוג אידיאלי, איזה ערכים תרצי לקיים בזוגיות שלך, מי את רוצה להיות בזוגיות ומה את רוצה לתרום שם.
כשתהיה לך רשימה ברורה תוכלי גם לבדוק מולה האם הדברים האלה מתקיימים בזוגיות הנוכחית שלך.

מאחלת לך ימים טובים.
עדה