מתמוטטת

שלום...
אני בת 24 ואמא לילד בן 11 חודשים. אני נשואה כ שנתיים. בעלי בן27 בעל ואבא נפלא!!!! לא היה בקשרים רציניים למדיי לפניי.
בתחילת קשירנו הכל היה נפלא... חיינו ביחד כ שנה והתחתנו.
בעלי הוא בן אדם נורא פרפקציוניסט והכל צריך להיות במקום ומסודר להפליא. הוא אומר אם עושה משהו תעשי עד הסוף.
אבל אני בדיוק ההפך ממנו.. לי לא איכפת כלכך מדף שיהיה על השולחן בלי סיבה או מחולצה שתשכב ליד הארון ולא בתוכו.... :)
מה שמפריע לי הוא שבעלי מתפוצץ על כל שטות אם הוא אומר לי משהו (מעיר) אני לא צריכה לענות אחרת זה יתפתח לריב מטורף...
הוא אוהב להעיר והרבה ולי קשה לשתוק-וכך זה מילה ועוד מילה ומתפתח לצעקות ואפילו לפעמים מגיע לכדי -מפגרת סתומה לא מבינה שום דבר... וכו'..
ת' אמת אני מנסה להתעלם מהערות שלו... הוא אומר לי כשהוא נרגע-אז אמרתי .פשוט אל תעני .אם תעני זה יגרור מילה ועוד מילה... תני לי לדבר-אני אפסיק באיזה שהוא שלב..
אני חולת אפילפסיה וכל העצבים האלו משפיעים עליי לא לטובה...
אבל גם לשבת ךשמוע את כל זה שלפעמים אני יודעת שהוא לא צודק ולשתוק גם לא הכי כיף בעולם.
הוא צריך שהכול ילך לפי איך שהוא אומר.
הוא אומר לי -הנה אמרו לך איך לעשות-תעשי לא צריך לחשוב יותר מדי-לעסו את זה בישבילך רק תיבלעי...
הגעתי למצב שאני לפעמים מפחדת לעשות משהו כי אני לא יודעת איך הוא יגיב..
לפעמים אני מרגישה שהביטחון שלי ירד ל-0!
זה רק חלקיק מחיי היוםיומיים.. אולי לציין שבעלי ואני שנינו מזלי עקרב וקריזיונרים ברמות....
משהו שלא ציינתי הוא שבעלי היה נרקומן בעברו ואני מבינה שאני צריכה להיות שם ולתמוך.....
אבל כך גם הוא... אני פשוט מתמוטטת......