קושי

אני שומעת את הקושי שלך.
ובכל זאת את מודעת לעובדה שיש לך בחירה וזוהי בחירתך, למרות הקושי.

האם את מרגישה שהגבר שלך הוא האדם איתו את רוצה לחיות את חייך?
האם את אוהבת את האופי שלו את ההתייחסות שלו למשפחה, אליך?

אתם חושבים על עתיד משותף, יתכן וההשקעה בטווח הקצר ישתלמו בטווח הארוך יותר?

האם את יכולה להרפות, לקחת חופש מהדאגות, להנות מהזמן שלכם יחד וגם מהזמן שלך לבד, כשאת יודעת שאהבה קיימת בינכם ואתם חושבים על עתיד משותף?

מה יאפשר לך להיות בקבלה לגבי המצב? להשלים עם היותו אבא לילד ?
מה יוכל לחזק בך את האמונה, האהבה, הנתינה שלך לעצמך ולבן זוגך?

מה תוכלי לחזק בעצמך לאור המצב?
החזירי את הפוקוס אלייך.

כל עוד את בוחרת להיות שם, ראי מה יאפשר לך לחיות בשלום עם כל זה ולאהוב ולהעריך את מה שיש לך?

בהצלחה
יעל

מתחילת הקשר אמרתי לו שאני לא יודעת אם אני יכולה לעמוד בסיטואציה הזו, ולמען האמת אם בכלל אני מסוגלת להיות בזוגיות. יש לי גם את הקשיים שלי והם לא פשוטים.
אני באה ממשפחה די הרוסה ולא ממקום שראיתי בו זוגיות בריאה ולכן הפחדים שלי עצומים.

גם הוא לאחר גירושין וזוגיות קשה. לשנינו לא קל לתת אמון ומקום ויש ביננו הזדהות מסוימת.
זה עוזר לנו להבין אחד את השני מאוד ולהיות אמפתיים אבל זה גם יוצר עומס בלתי נסבל לעיתים.
לא קל ומבלבל.
היום הצבתי גבול מולו ואני קצת גאה בעצמי. אמרתי שאם הוא רוצה להיות איתי הוא חייב לשים את האשה לשעבר בצד ולשים אותי במקום הראשון. לשמור על הזמן שלנו ביחד ולשים גבולות.
אמרתי שבלי זה אני לא מסוגלת כי גם ככה זה קשה.

באמת לא יודעת אם אצליח לשרוד בתוך זה כי נפגעתי מאוד כשהוא לפעמים שם אותי בצד ושמנסה לרצות אותה מתוך פחד, ועוד לא מבין את המחויבות שלו אלי...

לפעמים נראה לי שאולי זה לא בשבילי ואני עוד לא יודעת מה התשובה על כך.

הדברים הטובים הם שהוא רוצה לבנות איתי משהו ביחד, שהוא אוהב ויודע לאהוב, שהוא באמת מבין אותי לעומק ושהוא אדם מיוחד מאוד עם ראייה מיוחדת על החיים, עם המון רגש ואכפתיות, מאוד משפחתי וחם...

תודה יעל שאת כאן
מישהי