גיל 30 +

היום זה ממש לא כמו פעם. למרות שאני חושבת שפעם "מיהרו" להתחתן, אני גם לא רוצה למצוא את עצמי רווקה בת 40..:(
מצד שני, קשה לכלכל היום משפחה בגיל 25, ככה שרוב הזוגות בכל מקרה מוצאים את עצמם מתחתנים רק בגיל 30+..

לא ברור לי למה זה ככה, קראתי באיזה בלוג מישהי שטוענת שזה קשור לכך שהתרבות שלנו התפתחה ואנחנו רגילים לתרבות שפע
יכול להיות שזה קשור?
דווקא אני בגיל 25 מרגישה שמבחינה כלכלית אני דווקא כן יכולה לעמוד בזה

אכן הכון.....היום החבר'ה דוחים את עניין החתונה לסביבות גיל ה-30.
להערכתי זה נובע מכל מיני סיבות:
א. עליית תוחלת החיים גורמת לנו להרגיש שיש עוד זמן...
ב. רוב האנשים רוצים קודם לרכוש השכלה ולבנות קריירה ואפילו להספיק איזה טיול חווייתי בחול.
ג. מגוון טכנולוגיות שמאפשרות לנו להכיר בני זוג ולהתנסות יותר מפעם אחת לפני שמתחייבים לחתונה. אם תשאלי את סבתא או את אימא הן בודאי נישאו לאיש הראשון שהזדמן או מי יודע.....אולי אפילו היה זה שידוך.
ד. הרצון להתבסס כלכלית לפני שמקימים משפחה.

יחד עם זאת ויקי , אין צורך שתרגישי רע עם חבריך כאשר את מדברת על חתונה.
ההחלטה היא מאד אישית ואם יש לך בן זוג מתאים ויש אהבה אז למה לא?
השאלה מה את מרגישה:
האם את בשלה להקים משפחה?
האם יש עוד חלומות שהיית רוצה להגשים לפני שאת נכנסת למחוייבות?
האם את בהירה ובטוחה בקשר לבן הזוג הנבחר?
האם את יודעת איך היית רוצה לראות את הזוגיות הזו? איזה ערכים יהיו בה?
האם את ערה מהם הצרכים שלך מבן הזוג שלך?
ומה את מוכנה לתרום כדי לעשות את בן זוגך מאושר?
כל השאלות האלה ועוד.....

כפי שאמרתי, החלטה על חתונה דורשת התבוננות עמוקה פנימה אך ההחלטה היא תמיד שלך
ושל בן זוגך, בלי קשר למה שהחברים מסביב חושבים.

מאחלת לך החלטה נכונה וחיים מאושרים
עדה

זה הגורמים? מתי כל זה השתנה?
סבתא שלי לא התחתנה עם הראשון שהיא פגשה , היא נפגשה עם בחורים ואז היא פגשה את סבא
אמא שלי גם לא קפצה על ההזדמנות הראשונה
אני מרגישה בשלה להקים משפחה: בהיבט הכלכלי, האישי
רוב החלומות שלי כבר הגשמתי, אני מנהלת את העסק של אמי, סיימתי לימודים, טיילתי
אני סגורה על עצמי בהרבה מובנים רק שבגילי לא חושבים על חתונה ואם כן אז את משונה
מעניין אותי באיזה גיל יש לי רשות להתחיל לחשוב על מחויבות רצינית

אני מאד מוקירה אותך על הבהירות שיש לך....
אם כן, אם את בטוחה כל כך ברצונך להקים משפחה....... מדוע כל כך חשוב מה חבריך חושבים.?
מי בכלל אמור לתת לך רשות לחשוב על מחויבות רצינית?
החיים שלך הם החיים שלך - גם אם הסביבה חושבת אחרת....

האם יש לך בן זוג?
אם כן - האם גם הוא מוכן כבר עכשיו להתחייב?
אם לא - אני מזמינה אותך להגדיר בפרטי פרטים מיהו האדם שמתאים להיות בן זוגך...
פרטי ככל האפשר: גיל, מראה, מצב כלכלי, תכונות אופי, רצון למחויבות וכו'...
ברגע שתהיה לך תמונה בהירה את מי את רוצה בחיים, תוכלי להתכוונן , לחפש ולמצוא...
והחברים? הם ישמחו לרקוד בחתונתך....

שיהיה במזל טוב!
עדה

נראה לי שמצאתי את הפוסט המדובר


"אני חושבת שזה קשור לבחירה וגם לאשליה שבחירה היא היתרון שיש להוקירו יותר מכל דבר אחר בחיים. הסביבה התרבותית, התת-הכרתית שלנו וזו שאנו שואפים אליה מבוססת בדיוק על זה"

יש משהו בדבריה.. ללא ספק

החברות שלי שבנות 25 כבר נשואות/ מאורסות.. (וזה לא שאנו דתיות.. ממש לא)
ואני שאפילו אין לי חבר, הן מרימות גבה..

אני מזמינה אותך לקרא שוב ושוב את התשובות לוויקי.
אין קשר בין מצבן המשפחתי של חברותייך ובין רצונך להיות בזוגיות או לא.
אז מה אם הן מרימות גבה?

אני מזמינה אותך להתמקד בעצמך, במאיה, מה את רוצה? מה מתאים לך? איך את רואה זוגיות בחייך? איך היא תתנהל? על בסיס איזה ערכים?
האם את בשלה כבר לזוגיות?
אם כן - יופי!
אם לא - מהי העבודה הפנימית שנדרשת כדי להגיע לבשלות כזו?

מאחלת לך התבוננות פנימית אמיצה ומציאת זוגיות החלומות שלך.
עדה

תראי זה רק נראה לך שכולם מתחתנים היום אחרי 30 וזה בטח בגלל שכמו שאמרת חברייך לא חושבים אפילו על הנושא. אם תדברי עם אנשים שהם לא בסביבה הקרובה שלך תגלי שדווקא יש המון זוגות שמתחתנים ממ בימים אלו והר הרבה לפני גיל 30. הכל תלוי מתי מוצאים את האהבה זה בכלל לא קשור לגיל. אז תעשי מה שטוב לך אני לא יודעת אם יש לך כרגע בן זוג או לא אבל בכל מקרה מאחלת לך למצוא בעל אוהב כמה שיותר מהר.