בעל קצת עצלן

שלום רב, אני בת 32 נשואה כבר שנתיים ואמא לנסיך בן שנה. יש לי בעל אוהב, תומך, מפרגן מפנק ומקסים. אני באמת אוהבת אותו ויודעת שהוא אוהב אותי. הבעיה היא שהוא חסר מוטיבציה, ממש על גבול העצלן, בכל הנוגע לעבודה והתקדמות בחיים. הוא למד מחשבים ונותר לו בכדי להשלים ולקבל את התעודה רק פרוייקט אחד להגיש, עברו כבר שנה ושלושה חודשים מאז שהיה אמור להגיש ועדיין לא סיים לעבוד עליו ( הפסיק לעבוד עליו לפני חצי שנה ומאז לא נגע) . עד לפני שנה וקצת הוא עבד בחברת הייטק במקצוע שאותו למד( למרות שלא היתה לו תעודה- אצל החבר של אבא שלו) , אבל בתחילת המשבר פיטרו אותו כי סגרו את המחלקה שבה עבד ומאז הוא לא יכול למצוא עבודה בתחום כי אין לו את התעודה הרלוונטית. הוא פשוט לא מתיישב כדי לעבוד על הפרוייקט הזה, למרות שההורים שלו שילמו למנחה שישב איתו וסיים איתו את הפרוייקט, הוא טוען שהוא לא מצליח להביא את עצמו לכך... שמונה חודשים הוא ישב בבית, אני בדיוק הייתי בחופשת לידה והמינוס בבנק הלך וגדל, ולא נראה היה כאילו זה מטריד אותו... עד שאני כבר לא יכולתי לסבול את המצב ושלחתי קו"ח בשמו לכל מודעת דרושים שמצאתי באינטרנט עד שקיבלו אותו לאיזו עבודה בבית קפה, שם הוא עובד כיום ומרוויח משכורת מינימום. אני כבר לא יודעת מה לעשות, ידוע לי שיש לו בעיה מהותית פה. זה מעבר לעצלנות, אולי לא רוצה לעבוד בתחום ( למרות שאומר שכן רוצה)או אני לא יודעת מה- אבל הוא רק אומר שהוא רק לא מצליח להביא את עצמו לשבת וללמוד. כל כמה ימים אני "חופרת" לו בעניין, אומרת לו שישב על הפרוייקט והוא אומר "אוקיי, אוקיי" ולא עושה כלום. לפני חודשיים ביקשתי ממנו שנלך לקואצ'ינג זוגי, כדי שנוכל להתגבר על המכשול הזה ולהתקדם בחיים, הוא הסכים. הלכנו לפגישה ראשונה, ולאחר שיחה של שעתיים איתה אמרה לנו שהיא לא חושבת שהוא מוכן לתהליך וכשיהיה מוכן שיצור איתה קשר וניפגש שוב. הוא מבחינתו הסכים איתה כנראה, כי לא נעשה שום צעד נוסף מצידו, ואני מרגישה שאני עכשיו לא מסופקת, כי אני רוצה וצריכה שתהליכים יתחילו לזוז, כי כרגע זה מעיב על מערכת היחסים שלנו מאוד. המינוס שלנו טופח, אני עובדת כל יום מ 7:00 בבוקר עד 15:00, הוא עובד מ 15:00 עד 23:00 בלילה, אנחנו בקושי מתראים- רק בימי שישי בערב ובימי שבת, הוא עם הילד ביום ואני אחה"צ
( כי עם המשכורת שלו לא שווה לנו לשים אותו בפעוטון, אז המערכת יחסים סובלת...) אנחנו בני 30 וקצת עם גרעון של 100 אלף ש"ח שהולך וגדל כל חודש, הוא רוצה עוד תינוק והאמת גם אני אבל אין שום סיכוי שבמצב הזה אני הולכת להביא ילד נוסף לעולם, ואני באמת מרגישה שהוא ממש ילד- לא מבין את המהות של להיות אבא ובעל ובן 32. אני כבר לא יודעת מה לעשות. נמאס לי להיות הדודה הטרחנית והנרגנת וכל הזמן להעיר לו, ומצד שני אני מאוד כועסת שהוא מוכן שנהיה במצב הזה ושאין לו תוכניות להוציא אותנו מהמצב. אני מרויחה טוב, אבל מסרבת לעבוד שעות נוספות מעבר למשרת -אם שלי.