שאלה

אני יוצאת עם בחור נחמד כבר כמה חודשים (אני רווקה, בשנות השלושים לחיי). אנחנו מסתדרים בסה"כ, הוא אוהב אותי ורוצה להתחתן איתי. יש בינינו משיכה והוא באמת אוהב אותי וגם אני מתחילה להקשר אליו ולאהוב אותו. הבעיה היא שככל שאני חושבת על החתונה, אני פשוט חוטפת בחילה (שמלווה אותי כבר כמה שבועות, מאז שהתחלנו לדבר על זה). אני קמה עם בחילה בבוקר והיא מלווה אותי רוב היום. זה מטריף אותי כי הוא בחור טוב וחמוד. האם זה בגללו, בגלל רעיון החתונה וההקמה של בית חדש באופן כללי או בגלל סיבה אחרת?
אני רוצה להתחתן ולהקים משפחה. בעבר יצאתי עם בחורים טובים כמוהו שאהבו אותי וברחתי להם אחרי שהרגשתי מחנק ואחרי כמה שנים (עד היום למעשה) ממש הצטערתי על זה. אני לא רוצה לפספס. אני טיפוס דעתן, פרפקציוניסט ודומיננטי. אני תוהה אם הפשרות שאני צריכה לעשות הן נורמליות או שאני סתם מפונקת ואין בן אדם מושלם. בסה"כ הוא מתאים במה שחשוב באמת אף שתחומי הענין שלנו שונים וכן החלומות על העתיד. אני חושבת שבסה"כ יכולים להיות לי איתו חיים טובים ורגועים. כשיש בינינו חיולוקי דיעות לגבי מה יהיה בעתיד (לדוגמא, באיזה מקום נגור), הוא נוטה לוותר לי.
דבר נוסף: אני מאוד קשורה למושג הבית והמשפחה. אני משקיעה בכל מה שקשור לזה הרבה מעבר לכל אחד אחר (בתנאי דיור, בנוחות, במי יגור איתי - כרגע אני גרה עם שותפים. כל אדם חדש שנכנס לדירה מהווה בשבילי פרוייקט שלם). תודה רבה