בגידה?!

אני בהחלט חווה מתוך דבריך את הקושי ואת חוסר האונים.
יחד עם זאת אני רוצה להזמין אותך להחזיר את הפוקוס לעצמך, ליכולת שלך להחליט מה טוב בשבילך, ליכולת שלך להתגבר על מצבים, ליכולת שלך לבחור ולהחליט.

מה את מרגישה לגבי כל הסיפור?
מי את בהוויתך מול בעלך? האם את חשדנית, מאשימה, חוקרת, לא סומכת, לא מאמינה?
האם תוכלי לשנות את הווייתך מולו?
האם יש משהו שיכול לשקם את האמון ההדדי?
האם יש בלבך עדיין אהבה כלפיו?

ומה מצב התקשורת ביניכם? האם תוכלי לשתף אותו במה שעובר עליך לאור מעשיו?
האם תוכלו לשוחח בפתיחות ולהגיע להסכמים?
האם תוכלי להגדיר מולו מהם הגבולות שלך? מהו הקו האדום שלך?

את מזכירה את רמת החיים הגבוהה שקשה לוותר עליה ואת מזכירה את ילדיך הקטנים.....
בכל הסיטואציה הזו חשבי גם מה הכי טוב עבור ילדיך? מה הם יקחו לחיים שלהם מתוך בית שאין בו אמון?

אני מזמינה אותך להתעמק בשאלות, לתת לעצמך תשובות כנות ולהגיע להחלטות רק כאשר תדעי שעשית כל מאמץ ואת שלמה עם החלטתך.

מחזקת את ידיך.....
עדה

אכן יש ביננו תקשורת לאור זה שאנחנו מנהלים את העסק ביחד.ואנחנו כל היום בפגישות,בדיבורים על העסק ובעבודה...
אכן שיתפתי אותו במה שעובר עלי.הוא הבין והתנצל.
אבל אני לא מסוגלת לסלוח לו.
רק הרעיון של איך הוא היה מסוגל לעשות לי את זה מאחרי הגב ולא לשתף אותי.
כנראה שיש דברים בגו.ואם הוא חושב או יחשוב עליה בעתיד-זה הפחד שלי.לא רוצה לחיות כברירת מחדל שלו.
יש מה לעשות לשפר אמון??לא יודעת...שמאבדים אמון זה לנצח.
אני רק צריכה להשלים עם זה.וזה בלתי אפשרי .
אני כל הים יורדת עליו על הקשר איתה...נראה לי שהוא בעצמו עוד מעט יתעייף ממני.
ואם הוא מתעייף....אז...
כבר לא יודעתתת...אין לי כח יותר...

אני מבינה את הקושי שלך....אך כמו שאמרנו בתשובה הקודמת השליטה בידיך......גם כדי לסלוח.

אני מתרשמת שלמרות שהוא התנצל את עדיין שמה את הפוקוס שלך על ה"בגידה" ולא על ההתנצלות.
את אומרת שאת יורדת עליו על הנושא והוא עוד יתעייף ממך. האם זה מה שאת רוצה?
האם את רוצה להביא אותו לפרידה?

אביטל יקרה, מה שאת שמה את הפוקוס עליו זה מה שיתממש במציאות חייך.
על מה תשימי את הפוקוס אם את רוצה לסלוח?
על מה תשימי את הפוקוס אם את רוצה להיפרד?

אני מאמינה שניתן לשקם את האמון, אך עליך להתנקות קודם מהתחושות הקשות של"מה שהוא עשה לי".
אם תחליטי שאת רוצה לסלוח אני יכולה לעזור לך בתהליך אישי של ניקוי והתמרת הרגשות
. תרימי טלפון.....

מאחלת לך שבת שקטה ומלאת אור
עדה

הסכמנו ללכת לייעוץ.הלכנו למישהו וסיכמנו כ"עזרה ראשונה"שכל יום חובה שנדבר שעה לבד.בלי טלפונים וכו וכו .עבר כמעט שבוע.ובעלי מתחמק כל יום יש לו סיבה למה לא דיברנו.פעם עייף.פעם סרט וכו וכו..אני מרגישה שהוא הבין:טוב הנה היא נשארת איתי וזהו.ואני לא יכולה כבר להתמודד כי אם מצידו אין נכונות אז למה נלך??
אמרתי לו אני רוצה לשמוע שאתה מדבר איתה ואומר לה שיותר לא תתקשר כי זה נורא מפריע לאשתי ואני אשמע את השיחה.הוא לא מוכן בשום אופן.הוא יודע שהאהבה בינהם לא תתממש כי היום היא חילוניה ובעצמו אמר לי שהיא רצתה אבל הוא הסביר לה שהעולמות שלהם שונים והוא לא יכול.אני בטוחה שהוא אוהב אותי.אבל בטוחה שגם אוהב אותה.
מה אעשה??

כל הכבוד שהלכתם ליעוץ!!
קיבלתם על עצמכם משימה שבועית - לדבר כל יום שעה - וזה לא ממש קורה.

במקביל אני שומעת שכבר הסקת מסקנה שהוא לא משתף פעולה. האמנם?
האם זה לא מהר מדי? האם זה לא פירוש שאת נותנת מתוך המצוקה שלך?

הוא סיפר לך שהסביר לבחורה השניה שאין סיכוי כי העולמות שונים....
את מסיקה מזה שהוא אוהב אותך אך גם אוהב אותה.....
שוב, האם זה לא פירוש שאת נותנת מתוך המצוקה שלך?

בנוסף את דורשת ממנו להודיע לה בנוכחותך על הפסקת השיחות.
האם זה סימן לאמון שאת רוצה לבנות? אם את רוצה לקבל אמון את צריכה קודם לתת אמון.
את לא נותנת אמון בשיחות היעוץ, את לא נותנת אמון באהבה שלו אליך (הוא בכל זאת נשאר איתך),
את לא נותנת אמון באמירות שלו..... את רוצה להיות נוכחת,!!

יקירתי, אין שליטה באהבה.....אם את רוצה לקבל אהבה אמיתית, תני אהבה, תני אמון...
תני לו צ'אנס. גם אם הוא החליק ובגד - אם את רוצה אותו בבית , תני אהבה, אמון, פרגון
והוא יהיה שלך.

בהצלחה
עדה