אני עומדת להישבר...

אני שמחה על הנכונות שלך להלחם בקנאה.
ללא ספק הקנאה היא אחד הרגשות הקשים והחזקים שלא מאפשרים לנו לנוע קדימה.

על מנת להלחם בקנאה, עלייך להכיר אותה, ללמוד עליה, "דע את האויב".
כל פעם שעולה הקול של הקנאה, זהי אותו, הכירי אותו, נסי לזהות כיצד הוא נכנס פנימה, מה מפעיל אותו, התבונני איך את נכנסת לשם, ברגע שתראי את התהליך של הכניסה פנימה, לא תכנסי יותר. מודעות זו תהיה ההיעלמות של הקנאה.
בפעם הבאה שזה קורה, רק התבונני בזה. הפכי למאוד אובייקטיבית, רק בדקי מה זה בדיוק, איך זה עולה כזרע קטן, ואז כיצד הוא גדל והופך לעץ גדול, וכיצד את אבודה בתוכו.
רק ראי את תהליך גדילה זה בשלמותו ולאופן שבו את תורמת לכך.
אל תמהרי להשתחרר מזה ולצאת החוצה. כאן אנשים עושים את הטעות. אנשים כה ממהרים לצאת החוצה, שהם אינם רואים כיצד הם נכנסו, וזה הסוד. רק ראי כיצד את נכנסת.
ברגע שתראי את התהליך של הכניסה פנימה, לא תכנסי יותר. עלייך לקבל מחוייבות אמיצה לקחת אחריות על הקנאה ולא להכנס אליה שוב.
כלומר, גם אם את מרגישה שהיא מתחילה שוב לצוץ, בשניה זו , עלייך לבחור לא לפעול מתוכה, לא להגיב מתוכה , לא לבטא אותה.

יש בך שני קולות,
האחד בוגר ושקול
והשני ילדי ורגשי.
הקנאה שייכת לקול הרגשי.

על מנת לקחת אחריות על הקנאה, עלייך להעביר את כל תשומת הלב שלך, לחלק בך שיודע מה טוב ונכון לעשות למען היחסים בינכם, ללמוד טוב טוב את כל ה"טריקים" של הקנאה, איך היא נכנסת ומפעילה אותך.
מתוך המודעות , את תבחרי בטוב, בקול המודע והבוגר, תחושי ביטחון עצמי ושליטה עצמית מבורכת, והקנאה תעלם מעצמה.
כי אם לא "מאכילים" אותה, היא נעלמת.

את העבודה הזו את צריכה ללמוד לעשות בעצמך, שוב ושוב ושוב
גם אם זה לא יהיה קל, זה ישתלם לטווח הארוך.

בהצלחה
יעל

מתנצלת על העיכוב בתשובה,

אני שמחה על הנכונות שלך להלחם בקנאה.
ללא ספק הקנאה היא אחד הרגשות הקשים והחזקים שלא מאפשרים לנו לנוע קדימה.

על מנת להלחם בקנאה, עלייך להכיר אותה, ללמוד עליה, "דע את האויב".
כל פעם שעולה הקול של הקנאה, זהי אותו, הכירי אותו, נסי לזהות כיצד הוא נכנס פנימה, מה מפעיל אותו, התבונני איך את נכנסת לשם, ברגע שתראי את התהליך של הכניסה פנימה, לא תכנסי יותר. מודעות זו תהיה ההיעלמות של הקנאה.
בפעם הבאה שזה קורה, רק התבונני בזה. הפכי למאוד אובייקטיבית, רק בדקי מה זה בדיוק, איך זה עולה כזרע קטן, ואז כיצד הוא גדל והופך לעץ גדול, וכיצד את אבודה בתוכו.
רק ראי את תהליך גדילה זה בשלמותו ולאופן שבו את תורמת לכך.
אל תמהרי להשתחרר מזה ולצאת החוצה. כאן אנשים עושים את הטעות. אנשים כה ממהרים לצאת החוצה, שהם אינם רואים כיצד הם נכנסו, וזה הסוד. רק ראי כיצד את נכנסת.

ברגע שתראי את התהליך של הכניסה פנימה, לא תכנסי יותר. עלייך לקבל מחוייבות אמיצה לקחת אחריות על הקנאה ולא להכנס אליה שוב.
כלומר, גם אם את מרגישה שהיא מתחילה שוב לצוץ, בשניה זו , עלייך לבחור לא לפעול מתוכה, לא להגיב מתוכה , לא לבטא אותה.

יש בך שני קולות,
האחד בוגר ושקול
והשני ילדי ורגשי.
הקנאה שייכת לקול הרגשי.

על מנת לקחת אחריות על הקנאה, עלייך להעביר את כל תשומת הלב שלך, לחלק בך שיודע מה טוב ונכון לעשות למען היחסים בינכם, ללמוד טוב טוב את כל ה"טריקים" של הקנאה, איך היא נכנסת ומפעילה אותך.

מתוך המודעות , את תבחרי בטוב, בקול המודע והבוגר, תחושי ביטחון עצמי ושליטה עצמית מבורכת, והיא תעלם מעצמה.
כי אם לא "מאכילים" אותה, היא נעלמת.

את העבודה הזו את צריכה ללמוד לעשות בעצמך, שוב ושוב ושוב
גם אם זה לא יהיה קל, זה ישתלם לטווח הארוך.
בהצלחה
יעל

בהודעה הקודמת מוצדקות? האם זה נורמלי בכלל?
והנה קמה לה העוד חשש הוא יוצא עם חברים שלו ועוד לפני שזה בכלל קרה אני כבר מדמיינת את הנורא מכל... זה פשוט מתסכל
אני כבר לא יודעת אם זה רק קנאה או שזה כבר יותר פראנויה?

את עונה לעצמך - לפני שזה בכלל קורה את מדמיינת את הנורא מכל.
את הגישה הזו את צריכה לשנות.

המחשבות שלנו כשהן מלוות ברגש חזק יוצרות את המציאות.
לכן כדי לא ליצור מציאות שאינך רוצה בה, עלייך לקחת אחריות על החשש הזה, ובאופן מכוון להתחיל לראות סיטואציות חיוביות, להתמקד בבניית הקשר וחיזוקו ולא בפרנויות ובפחדים שיש לך.

מה שתתמקדי בו - יגדל.

אם תתמקדי בחששות ובפחדים, הם רק יתעצמו.
אם תתמקדי בקשר שיש לכם, תרפי מהעבר שלו, מהבחורות שהיה איתן, התמקדי בהווה ובעתיד שאת רוצה לראות , התמקדי במה שטוב בקשר שלכם, חזקי זאת, התנהלות כזו תחזק את מערכת היחסים.

הסיטי את תשומת לבך לחיזוק הקשר, העריכי את מה שיש בינכם, התמקדי בבנייה של היחסים... זה הכיוון הבונה שאליו עלייך לכוון

התמקדות בחששות לא תקדם את היחסים בינכם
שחררי את הפחד, את החשש, את הקנאה
התמקדי בטוב!
בהצלחה
יעל