עזרה דחוף

אני מתנצלת על העיכוב בתשובה,

אני שמחה על הנכונות שלך להלחם בקנאה.
ללא ספק הקנאה היא אחד הרגשות הקשים והחזקים שלא מאפשרים לנו לנוע קדימה.

על מנת להלחם בקנאה, עלייך להכיר אותה, ללמוד עליה, "דע את האויב".
כל פעם שעולה הקול של הקנאה, זהי אותו, הכירי אותו, נסי לזהות כיצד הוא נכנס פנימה, מה מפעיל אותו, התבונני איך את נכנסת לשם, ברגע שתראי את התהליך של הכניסה פנימה, לא תכנסי יותר. מודעות זו תהיה ההיעלמות של הקנאה.

בפעם הבאה שזה קורה, רק התבונני בזה. הפכי למאוד אובייקטיבית, רק בדקי מה זה בדיוק, איך זה עולה כזרע קטן, ואז כיצד הוא גדל והופך לעץ גדול, וכיצד את אבודה בתוכו.
רק ראי את תהליך גדילה זה בשלמותו ולאופן שבו את תורמת לכך.
אל תמהרי להשתחרר מזה ולצאת החוצה. כאן אנשים עושים את הטעות. אנשים כה ממהרים לצאת החוצה, שהם אינם רואים כיצד הם נכנסו, וזה הסוד. רק ראי כיצד את נכנסת.

ברגע שתראי את התהליך של הכניסה פנימה, לא תכנסי יותר. עלייך לקבל מחוייבות אמיצה לקחת אחריות על הקנאה ולא להכנס אליה שוב.
כלומר, גם אם את מרגישה שהיא מתחילה שוב לצוץ, בשניה זו , עלייך לבחור לא לפעול מתוכה, לא להגיב מתוכה , לא לבטא אותה.

יש בך שני קולות,
האחד בוגר ושקול
והשני ילדי ורגשי.
הקנאה שייכת לקול הרגשי.

על מנת לקחת אחריות על הקנאה, עלייך להעביר את כל תשומת הלב שלך, לחלק בך שיודע מה טוב ונכון לעשות למען היחסים בינכם, ללמוד טוב טוב את כל ה"טריקים" של הקנאה, איך היא נכנסת ומפעילה אותך.

מתוך המודעות , את תבחרי בטוב, בקול המודע והבוגר, תחושי ביטחון עצמי ושליטה עצמית מבורכת, והיא תעלם מעצמה.
כי אם לא "מאכילים" אותה, היא נעלמת.

את העבודה הזו את צריכה ללמוד לעשות בעצמך, שוב ושוב ושוב
גם אם זה לא יהיה קל, זה ישתלם לטווח הארוך.

בהצלחה
יעל