אובדת עצות ומיואשת..

שלום,
אני בת 27 וחצי, נשואה ואם לתינוקת בת 3 חודשים.
אני לא יודעת מאיפה להתחיל.. אבל הזוגיות שלי הולכת לאבדון.
מאז נולדת הילדה המקסימה שלי שאני מטורפת עליה לחלוטין, בעלי השתנה מאוד, אני לא מכירה אותו. קשה לו העובדה שהוא בעל משפחה ואב לתינוקת. כמובן שהוא טוען שזה לא כך אבל כל המצבים בחיי היומיום מעידים על כך: הוא לא מתייחס לילדה, לא מוכן להישאר איתה לבד, דורש שאני קודם ירדים אותה ורק אז אלך להתקלח או לישון, הוא מעולם לא הרדים אותה, החליף לה טיטול או הלביש אותה, קונה את מזון התינוקות הזול ביותר ואת הטיטולים הזולים, מתעצבן שאני קונה לה בגדים והכי גרוע: יש לו אבא שיושב לו על הראש ואומר לו מה לעשות. הריב הגדול ביננו התחיל בזה שבעלי אמר לי שאבא שלו מזמין אותו לטיול לארה"ב לשלושה שבועות כמובן בלעדי ובלעדי הילדה - מן טיול אב ובן, ולוחץ עליו ללכת ולשיר במועדונים ואירועים למינהם (אציין שבעלי חולה שירה וזה חלום שלא התגשם לו והוא מנסה עד היום להגשים, להתפרסם ולהיות זמר). מכל מקום - בעלי החליט שהוא כן נוסע לטיול וכן מתחיל לחפש אירועים לשיר בהם. מבחינתי זה לא מקובל ואני ממש לא מסכימה לזה. אני עדיין בחופשת לידה עד אמצע חודש הבא ואין בכוונתי לחזור לעבוד, אני רוצה להיות עם הילדה שלי. אני קשורה אליה מאוד (עברתי 2 הפלות טבעיות לפניה) ובעלי לא מבין את זה.
הוא דורש שאני אמצא עבודה ולא מוכן שאחתום בלישכה הוא איים שאם אני אחתום בלשכה הוא יתפטר מהעבודה, הוא טוען שחופשת הלידה לא עושה לי טוב וגורמת לי לריב איתו ואני טוענת להיפך. כל יום אמא שלי באה ולוקחת אותי ואת הילדה אליה ואנחנו מעבירות הזמן בכיף ואני מאושרת אצלה מאוד וכך גם הילדה. ובעלי - זה מטריד אותו והוא טוען שאמא שלי גרמה ליחסים שלנו להתפורר. בעלי קבע ללכת לייעוץ זוגי והסכמתי אבל הוא ביטל ואמר שאין טעם ושהוא רוצה להתגרש.. הריב הזה נמשך כבר 3 חודשים כאמור ולא פעם הוזכרה המילה גירושין. כניראה שזה מה שיקרה. הכל רשום כאן בתימצות עם דמעות בעיניים וכאב לב גדול מאוד. אני פונה אליכם בשאלה שמטרידה אותי: האם אני לא בסדר?