איך ??? למה??? איפה הייתי???

אני שומעת את הכאב, את הפליאה, את הבלבול שלך, את השאלות העצמיות איך לא ראית זאת, אני מבינה את השוק שקיבלת.

דברים רבים קורים בחיי בעלך, משפיעים עליך ועל הקשר בינכם
השאלה היא מה את בוחרת לעשות עם המצב הנתון, יש לך בחירה.

כיוון של האשמה עצמית "איפה הייתי?" אף פעם לא עוזר ומקדם אותנו .
נסי לראות מהן האלטרנטיבות שנכונות עבורך, שיובילו אותך לצמוח מכל הסיטואציה הזו.

האם את רוצה לתמוך בבעלך ולהיות שם עבורו, גם אם הוא בגד חד פעמית, האם את מוכנה להכיל את מה שעובר עליו ולהיות שם לצידו, עם הקשיים שלו והפגיעה בך? האם את יכולה לסמוך עליו שוב? האם הוא זקוק לך עכשיו יותר מכל, ואת מוכנה להיות שם?

האם את יכולה לסלוח? להמשיך הלאה? או שאת צריכה מרחק? נתק? זמן לעצמך? האם יש לכם ילדים? אם כן מה ההשלכות עליהם?

האם את יכולה לראות מה חלקך במצב? במה את שיתפת פעולה עם המצב? לא מתוך האשמה אלא מתוך אחריות ובגרות, כדי ליצור שינוי וצמיחה.

לעיתים דברים מגיעים לידי "נקודת רתיחה" על מנת שיהיה שינוי.
הדרך הטובה ביותר להבין מה נכון עבורך, היא להקשיב לעצמך, להקשיב ללב שלך בשיתוף עם הרציונאל.

אף אחד חיצוני לך לא יוכל לתת לך את התשובה מה לעשות, לא חברים, לא משפחה, הם יכולים להביא אך ורק את דעתם ולא את מה שבאמת נכון עבורך,

יש דברים שאיננו מבינים בזמן ההווה אלא רק בדיאבד, שם חלקי הפאזל מסתדרים.

עזרי את הכוחות לראות דברים בפרספקטיבה, הרשי לעצמך להיות בפגיעה אך לא להשאב לשם, אלא לקחת מרחק ולבדוק מה נכון לעשות? מה הדבר שהכי נכון לעשות במצב הקיים?

אולי תרצי לפנות לאימון או לטיפול כדי לעבד ולהבין יותר מה קרה ומה את מרגישה.

תזכרי שלכל משבר יש משמעות ברובד יותר עמוק, שגם אם איננו מודעים לה נראה אותה עם הזמן. כרגע הרגיעי את עצמך התבונני פנימה לתוכך לראות מה את מרגישה

שיהיה בהצלחה
יעל