מתוסכלת

אני הייתי רוצה לחלק את פנייתך לשני חלקים:
א. ההחלטה להינשא.
ב. הסכם הממון.

לגבי א. אני מזמינה אותך לעשות חשבון נפש עם עצמך בלבד.
אל תתני לאיש להלחיץ אותך בהחלטותיך וביחסך לבן זוגך.

מה הדבר החשוב בעיניך כאשר את עומדת מול החלטת נישואין:
האם גילך הוא הקובע? את רק בת 23.....
האם אורך תקופת ההיכרות ביניכם?
או שמא חשוב לך איכות היחסים ביניכם, הרגשות ההדדיים, החברות, התקשורת,
המשיכה ההדדית?
האם בן זוגך הוא האיש שחלמת עליו? האם את היא האישה שהוא חלם עליה?

חשוב שתבחיני ותפרידי בין סיבות של לחץ חיצוני ובין מה שלבך אומר לך.

לגבי ב., אני בהחלט חושבת ש"בריא" לעשות הסכם ממון. זה שומר על יחסים פיננסים ברורים ובמידת הצורך בעתיד זה מונע מלחמות מיותרות.

הסכם ממון לא אמור לנפץ לך את "חלום" הזוגיות בשותפות מלאה.
אפשר גם להגיע להסכם שכל אחד שומר על ממונו הקודם ומרגע הנישואין הממון משותף ומתחלק חצי חצי במקרה הצורך.
חשוב - מאד חשוב - לעשות הסכם עם עו"ד המתמצא בתחום.

שותפות מלאה יכולה לבוא לידי ביטוי באחריות משותפת על הבית, על הילדים, על הפרנסה או על כל החלטה שתאלצו להחליט בדרך.
מאחלת לך החלטות נבונות והרבה אהבה ושמחה בזוגיות שלכם.
עדה

עשית לי הרבה סדר בראש
תודה תודה תודה !