כלוסטרול הטוב - טראדאפטיב

הנושא מורכב, דורש הבנה מעל לבסיסית בנושא וקשה להסבירו לעומק בתשובה אינטרנטית. אנסה לתת את העקרונות:

1. המחקר אינו קשור לטיפול כלשהו, תרופתי או אחר. הוא בדק האם יש קשר בין רמות גבוהות של HDL-כולסטרול שמקורן גנטי ובין הגנה ממחלות לב, ולא מצא הגנה כזו.

2. המחקר לא בדק השפעות רבות אחרות של חלקיקי ה- HDL העשויות להגן מפני מחלות לב, ואינן קשורות לרמת הכולסטרול בחלקיק אלא לסוג חלקיקי ה- HDL, מספרם ותפקודם.

3. טיפולים תרופתיים משפעים בד"כ הן על תכולת הכולסטרול בחלקיקי ה- HDL, הן על מספר החלקיקים, על סוגם, על תפקודם ועל פקטורים רבים נוספים. לכן, לא ניתן להסיק ממחקר זה על יעילותן או חוסר יעילותן של תרופות. דבר זה צריך להתברר במחקר מסודר בו נבדקת השפעת התרופה על התחלואה והתמותה בהשוואה לפלצבו.

4. לגבי ניאצין באופן ספציפי - מחקר גדול למדי אחד לפני שנים רבות הדגים כי טיפול בניאצין בחולים לאחר התקף לב הוריד תחלואה ותמותה. מחקר עדכני יותר הראה כי יתכן וכאשר חולים בסיכון גבוה למחלת לב מטופלים היטב בסטטינים, עם ערכי LDL-כולסטרול של פחות מ- 70, הרי שתוספת ניאצין אינה מביאה לירידה נוספת בסיכון. על מחקר זה היו ביקורות רבות, והתשובה תינתן, אני מקווה, לקראת סוף השנה עם פרסומו של מחקר גדול הרבה יותר בנושא.

בריאות שלמה!