טרשת עורקים

א. האם טרשת בעורקי הלב זה דבר הפיך?
- טיפול אינטנסיבי בגורמי הסיכון, ובמיוחד הורדת רמת הכולסטרול, מביא בד"כ לעצירת התקדמות התהליך. בחלק מהמקרים, לאורך זמן (שנים) יכולה להיות נסיגה בטרשת, אולם לא בכולם ולא לחלוטין.

ב. יש דרך לנקות את העורקים?
-עם חוטר ופלנלית... :) וברצינות - ראה תשובה א'.

ג. מדוע בצנתור במקום ניפוח בלון וסטנט לא ניתן "לגרד" את השכבה שחוסמת?
- הדבר נוסה - פרוצדורה הנקראת אתרקטומיה. לא היה טוב יותר מסטנט מבחינת מניעת התקפי לב. אחת הבעיות בשיטה זו הנה השתחררות של חלקיקי טרשת העלולים "להיתקע" בהמשך העורק ולחסום אותו.

ד. בבדיקות הדמיה של כלי הדם בלב, רואים חסימה בכל רמה או מאחוז מסוים? כי למשל על מיפוי לב קראתי שלא רואים חסימות של פחות מ 70 אחוז מהעורק.
- בבדיקות פונקציונליות (כגון מבחן מאמץ, מיפוי, אקו במאמץ) אכן דרושה הצרות משמעותית של כ- 70%, הגורמת להפרעה משמעותית בזרימת הדם, על מנת שהבדיקה לא תהיה תקינה. בדיקות אנטומיות, כגון צנתור וירטואלי וצנתור רגיל, יראו גם הצרויות קטנות יותר.

ה. מאיזו דרגה של חסימה יש לצנתר?
- השאלה נתונה במחלוקת. במקרה של התקף לב או מה שמכונה אירוע כלילי חד (כאשר יש עדות לנזק לשריר הלב), אין ספק שיש לצנתר ומיד. במקרים אחרים, נכון להיום, המחקרים לא הראו שטיפול פולשני היה עדיף באופן חד משמעי על טיפול "שמרני" (בתרופות) מבחינת מניעת התקפי לב (היתה עדיפות מבחינת שיפור בכאבים תעוקתיים). קרדיולוגים רבים סבורים שמחקרים אלה לוקים מבחינות רבות ואינם מייצגים את המצב לאשורו, אולם זו שאלה שעדיין אין לה "פתרון בית-ספר".

בריאות שלמה!

תודה על התשובה הבהירה והמפורטת

אם בדיקות כמו מיפוי ואקו במאמץ מזהים חסימה רק מעל 70 אחוז, זה אומר שחסימה של פחות מ 70 אחוז אינה מסוכנת? זה אומר שחסימה של פחות מ 70 אחוז לא אמורה להפריע למאמצים ואין בה להסביר כאבים או קוצר נשימה וכו'?

תודה

התשובה מעט מורכבת.

חסימות של פחות מ- 70% בד"כ אינן גורמות לתעוקה או קוצר נשימה במאמץ.

מצד שני, הן עלולות לגרום להתקפי לב. אין הוכחה שצנתור וסטנט מונעים זאת, ולכן לא מקובל לבצעם במקרים אלה (למעט במקרים חריגים). טיפול תרופתי אופטימלי (ובעיקר אספירין וסטטינים) - מונעים וחשובים ביותר במצב זה.

בריאות שלמה!