תוצאות מיפוי לב במאמץ

1. תוצאת המיפוי שצירפת היא תקינה ואינה מעידה על היצרות בעורקים הכליליים. צניחות ST מסוג downslope הן ממצא לא ספציפי ואינו מעיד בהכרח על פתולוגיה כלשהי.

2. לחץ הדם במנוחה כמו גם לחץ הדם לאחר המאמץ גבוליים, אולם זו מדידה אחת בתנאים שאינם נורמליים. אם יש חשד ליתר לחץ דם מומלץ לעקוב אחר ל"ד במס' מדידות בבית, ואם החשד נשאר - ניתן לבצע הולטר ל"ד.

3. מדדים שונים מבחן מאמץ (כמו מהירות עליית הדופק במאמץ וירידתו בסיומו ועוד) מאפשרים הערכה של הכושר הגופני. לעתים מדווחים נתון זה בתוצאות. בתשובה שצירפת זה לא דווח. בלי קשר, פעילות גופנית סדירה ושמירה על משקל תקין חשובות מאד.

4. הבדיקה מרגיעה מאד, אך ככל בדיקה - אין בה ודאות של 100%. הקרדיולוג שהפנה אותך לבדיקה ישקלל את כל הנתונים (התלונות, גורמי הסיכון, ממצאים בבדיקה הגופנית ובבדיקות אחרות שביצעת) עם תוצאת המיפוי ויחליט האם נחה דעתו שהבירור מאפשר לשלול מחלה כלילית ואין צורך בבדיקות נוספות.

5. פוסט סטרס = לאחר המאמץ. נתון זה מבטא את מידת התכווצות חדר שמאל של הלב לאחר מאמץ. התוצאה שמדווחת - תקינה.

6. לפי תיאורך נראה שהבדיקה בוצעה בצורה נכונה.

בריאות שלמה!

שלום

תודה על התשובה המפורטת

העובדה שבשיא המאמץ לח"ד הדיאסטולי היה תקין ורק הסיסטולי עלה (220/80) זה סימן טוב או שגם עליה גבוהה כל כך בלחץ הסיסטולי זה מעיד על בעיה?

אם אני מבין נכון, המיפוי שביצעתי בעצם כולל גם מה שבודקים בבדיקת מיפוי מוגה?
כלומר תפקוד של חדר שמאל.

ושאלה אחרונה שעדיין לא לגמרי ברור לי העניין של הזמנים.
הרעיון הוא לצלם את הלב מיד לאחר המאמץ וההזרקה.
מה קורה בזמן שלאחר מכן? נניח ויש איסכמיה ברמה כזו או אחרת.
האם החומר בסופו של דבר יגיע גם לאיזורים שיש בהם איסכמיה? כלומר יגיע, אבל באיחור?
א"כ אז כשמבצעים את הצילום בסביבות 40 דקות (פחות או אולי יותר) מזמן ההזרקה לא נקבל נתונים אמיתיים לגבי איסכמיה אפשרית?

תודה רבה

העובדה שבשיא המאמץ לח"ד הדיאסטולי היה תקין ורק הסיסטולי עלה (220/80) זה סימן טוב או שגם עליה גבוהה כל כך בלחץ הסיסטולי זה מעיד על בעיה?

- זה אינו סימן כלשהו - טוב או רע. מאחר וגם לחץ הדם במנוחה וגם לחץ הדם לאחר המאמץ היו גבוליים, כדאי לעקוב אחר לחץ הדם.

אם אני מבין נכון, המיפוי שביצעתי בעצם כולל גם מה שבודקים בבדיקת מיפוי מוגה?
כלומר תפקוד של חדר שמאל.

- אכן.

שאלה אחרונה שעדיין לא לגמרי ברור לי העניין של הזמנים.
הרעיון הוא לצלם את הלב מיד לאחר המאמץ וההזרקה.
מה קורה בזמן שלאחר מכן? נניח ויש איסכמיה ברמה כזו או אחרת.
האם החומר בסופו של דבר יגיע גם לאיזורים שיש בהם איסכמיה? כלומר יגיע, אבל באיחור?
א"כ אז כשמבצעים את הצילום בסביבות 40 דקות (פחות או אולי יותר) מזמן ההזרקה לא נקבל נתונים אמיתיים לגבי איסכמיה אפשרית?

- ודאי שהחומר (המצביע על אספקת דם) יגיע בסופו של דבר לאיזורים שיש בהם איסכמיה, שאם לא כן איזורים אלה היו עוברים נמק (= התקף לב). פרוטוקול הבדיקה, כולל זמני הצילום, מכוונים כך שיראו את פרק הזמן בו צפויה ירידה באספקת הדם במאמץ לאיזורים שהעורקים המספקים דם אליהם מוצרים.

בריאות שלמה!