הרבה שאלות על שומני דם

א. האם נראה לך תקין להפנות לרופא מספר אסטרונומי כזה של שאלות?
ב. האם הנימוס לא מחייב לכתוב את המילה תודה בסוף רצף השאלות שלך?

כקוראת סמויה בפורום אני רוצה לנצל הזדמנות זו כי להביע את הערכתי הרבה לרופא על מהירותו, מקצועיותו ותשובותיו המעמיקות. זה אחד הפורומים הרפואיים הטובים ביותר הקיימים. אלא שלבקש ממנו לתת כאן הרצאות, זו כבר הגזמה וחציית קו.

תודה על המחמאות. מאחר ויכולתי - עניתי, אבל באמת שאיני יכול להתחייב שתמיד אוכל לענות על שאלות בהיקף כזה...

1. פוטנטיות הסטטינים בסדר עולה: פרבסטטין, סימבסטטין, אטורבסטטין (ליפיטור), רוזובסטטין (קרסטור). כעקרון, ירידה של כ- 30-40% בערך ה- LDL תושג עם 40 מ"ג פרבסטטין, 20-40 מ"ג סימבסטטין, 10-20 מ"ג אטורבסטטין וכ- 10 מ"ג רוזובסטטין. במינונים המקסימליים (80 מ"ג אטורבסטטין ו- 40 מ"ג רוזובסטטין) ניתן להגיע לירידת רמת ה- LDL ב- 50-60%.
2. כל הסטטינים בטוחים בשימוש ואין הבדלים משמעותיים בתופעות הלוואי בין הסטטינים השונים. יתרה מזאת – יש כאלה שיפתחו תופעות לוואי עם סטטין א' אך לא אם סטטין ב', ויש כאלה שלהיפך.
3. זו שאלה פתוחה. ודאי שהאפקט המגן של הסטטינים קשור לפחות בחלקו להורדת כולסטרול, וכל ירידה הנה ברוכה (70 טוב מ- 120, שטוב מ- 160). יש הסבורים שלסטטינים יש גם אפקטים מגנים שאינם קשורים להורדת הכולסטרול, אך דבר זה אינו ודאי.
4. עם הפסקת נטילת סטטינים ערך הכולסטרול חוזר לרמה הבסיסית תוך שבועיים-שלושה. אין תופעה של יצירה ביתר לאחר הפסקה. אין שום סיבה לתת "מנוחה" לגוף מסטטינים – אין שום הוכחה שזה מונע נזק כלשהו (גם כך נזק בלתי הפיך מסטטינים הוא דבר נדיר ביותר) ואין מידע האם זה פוגע ביעילות הטיפול.
5. אזטרול ניתן כמעט תמיד כתוספת לסטטינים במקרים בהם ערך המטרה של LDL לא הושג עם מינונים מקסימאליים, או כשלא ניתן לעלות במינוני הסטטינים עקב תופעות לוואי.רק במקרים נדירים ניתן אותו לבד, בעיקר בגלל שטרם הסתיים המחקר הבודק אם תרופה זו גם מורידה את הסיכון להתקפי לב (תוצאות מחקר זה צפויות להתפרסם בסביבות 2011-2012). אזטרול מורידה את רמת ה- LDL ב- 20-25% הן לבד והן כתוספת לסטטינים. קופות החולים נותנות את האזטרול בהתאם להתוויות שבסל הבריאות (למטופלים ברמת סיכון גבוהה העומדים בהתוויות שהזכרתי).

6. העלאת רמת ה- HDL הנה עסק מתסכל ביותר. יין אדום שמן זית וכו' יכולים לעזור מעט, וכך גם פעילות גופנית והפסקת עישון. באלה עם רמה גבוהה של טריגליצרידים – תרופות ממשפחת הפיראטים יכולות להעלות את רמת ה- HDL במקביל להורדת רמת הטריגליצרידים, אך הן לא יעזרו באלה עם רמה תקינה של טריגליצרידים. בקרוב (כך אני מקווה) יאשר משרד הבריאות את הניאצין התרופתי המעלה את רמת ה- HDL ב 20-25% בממוצע. בינתיים ניתן להשיגו באישור מיוחד בחלק ממרפאות הליפידים. אדגיש כי הניאצין הרגיל המשווק בבתי טבע אינו מספק, שכן במינונים הגבוהים הדרושים (1-2 גרם) הוא גורם לתופעת הסמקה בלתי נסבלת בשכיחות גבוהה. הניאצין NO FLUSH אינו מכיל חומר פעיל. אין כל תוסף המעלה רמת HDL.
7. ככל שאנו צוברים יותר ידע אנחנו מרגישים יותר ויותר נוח עם קביעת יעד טיפול של LDL 70 במטופלים בסיכון גבוה. העדויות מצביעות על כך שטיפול לרמה זו במטופלים אלה מקטין במידה משמעותית את התחלואה והתמותה, שיעור תופעות הלוואי נמוך, ונזקים בלתי הפוכים נדירים ביותר (אם בכלל).
8. אין כל תוסף המוריד את רמת ה- LDL ב- 25%. פיטוגארד מכיל פיטוסטרולים היכולים להוריד את רמת ה- LDL בכ- 10%, ולכן יכולים לשמש כתוספת לסטטינים או במטופלים בסיכון נמוך עם ערכי LDL לא מאד גבוהים. שאר התוספים שהזכרת לא נבדקו בצורה רצינית ואיני מכיר כל מחקר שבדק את יעילותם.
9. המחקר בנושא ויטמין D ותחלואה לבבית נמצא בחיתוליו. יש קשר סטטיסטי בין חסר ויטמין D ותחלואה לבבית, אך אין עדיין כל הוכחה שמתן תוסף ויטמין D מקטין את הסיכון. מידע כזה יהיה בעתיד. בינתיים, סביר, לדעתי, לתת תוספי ויטמין D אם יש חסר משמעותי ואין התוויות נגד. בכל מקרה לא מומלץ לעשות זאת ללא פיקוח רפואי.

המפורטת והמלומדת. למדתי הרבה.
מצטער על עומס השאלות בתגובה אחת, אבל חשבתי שיהיה נכון יותר, גם לשאר הגולשים, לקבל באופן מרוכז מידע רב בקשת רחבה של נושאים רלוונטים המעניינים את גולשי הפורום. כמובן שיכולתי לשלוח 9 תגובות נפרדות, האם זה היה קל יותר?