פורום כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה - יש לך שאלה?

בבדיקת שדה ראייה הפיקסציה היא מדד לאמינות הבדיקה ואינה מצביעה על מחלה מסויימת או בעייה מסויימת.
לעיתים לוקח מספר פעמים עד שמבצעים את הבדיקה בצורה אמינה לחלוטין.
איני יודעת מדוע ביצעת את הבדיקה, אולם הנך יכולה לחזור על הבדיקה בעןד 3-4 חודשים.
בברכה,
ד"ר דיאנה שטיין

אם הרופא המטפל החליט אז כנראה יש הצדקה לבצע את הבדיקה. היא נותנת אינפורמציה לגבי טיב המחלה ויכולה להצביע על דרך הטיפול הטובה בה. לא בודקים באופן שגרתי אלרגיה לפלורסין לפני הבדיקה. זו בדיקה מאוד שכיחה ובסה"כ אין ממה לחשוש. תופעות הלוואי הן כפי שתיארתי בתשובתי הקודמת (תופעות חולפות ).
היום ישנה טכנולוגיה שנקראת OCT . זה הוא צילום עיניים ללא כל תופעות לוואי שיכול לתת מידע אודות המצב ברשתית במצבים מסויימים. הנך יכולה להתייעץ עם רופא העיניים לגבי רלוונטיות הOCT במקרה שלך.
בברכה,
ד"ר דיאנה שטיין

לא ברורה לי שאלתך, האם כוונתך לשדה ראייה?
אם כן ,זה אומר שגם לפני חודשיים הזזת את העין במהלך הבדיקה, ולא הסתכלת על הנקודה שביקשו ממך.
בברכה,
ד"ר דיאנה שטיין

צילום עם פלורסין עושים במקרים שחושבים שיש הפרעה ברשתית - זהו החלק האחורי של העין הקולט את תשדורת האור והופקך אותה לאות עצבי.
המצבים השכיחים בהם ממליצים על בדיקה זו הינם: בצקת במרכז הראייה עקב סכרת, ונוון מקולרי מהסוג הרטוב.
ישנם עוד מגוון מחלות בהם צילום הפלורסין עוזר לאבחנה ולטיפול.
כ10% מהנבדקים חווים בחילה או הקאה. העור יכול להפוך צהבהב ויש שינוי בצבע השתן.
תגובות חמורות לחומר המוזרק הן נדירות - ואם יש אלרגיה קשה אז מזריקים במקום חומר הנוגד את התגובה האלרגית.
בברכה,
ד"ר דיאנה שטיין

הקאה אינה משפיעה על היפרדות זגוגית שהתרחשה לפני 5 חודשים.
ה"זבובים" יכולים לשקוע תוך חודשים, אלם לעיתים הם אינם שוקעים, ואז המח מתרגל להתעלם מהם מרבית הזמן.
הקאה לא אמורה לשנות את מיקום ה"זבובים" אולם מיקומם יכול להשתנות מעת לעת.
בברכה,
ד"ר דיאנה שטיין

לפיקסציה אין קשר לדלקת העיניים האלרגית או לקרעים ברשתית.
משמעות המילה פיקסציה היא מיקוד, ובדרך כלל משמשים במונח לתאר יכולת של 2 העיניים להתמקד על עצם בודד מקרוב. במקרים שהפיקסציה בינונית ישנם תרגילי עיניים שאפשר לעשות כדי לשפר את המצב. עליך לעבור הערכה אורטופטית ומעקב אורטופטי במקרה זה.
בבדיקת שדה ראייה בודקים את הפיקסציה של כל עין בנפרד כמדד לאמינות הבדיקה.
אם הפיקסציה בינונית זאת אומרת שבמהלת הבדיקה הייתה תזוזה של העין, דבר שפוגע באמינות הבדיקה. במקרה זה יש לחזור על הבדיקה, ולהקפיד לבצע את הוראות הטכנאי.
בברכה,
ד"ר דיאנה שטיין

שלום רב,
עליך לעבור בדיקת עיניים אצל רופא כדי לאבחן את הבעייה ולטפל בה.
יכול להיות שמדובר בדלקת של העפעפים, או מצב אחר המושפע מחם.
בינתיים הנך יכול לנסות לעשות קומפרסים של מים חמים פעמיים ביום למשך 10 דקות.
בברכה,
ד"ר דיאנה שטיין

במקרה של פרולקטין גבוה מטרת הMRI היא לראות האם בלוטת ההיפופיזה, המפרישה את הפרולקטין, מוגדלת או לא. חשוב לראות אם היא לוחצת על עצבי הראייה ועל המסלול של עצבי הראייה בתוך המח (הכיאזמה), שנמצאים בסמוך להיפופיזה.
התמונה בכללותה אינה ברורה מהמשפט היחיד שכתבת. את מוזמנת להרחיב או לפנות לנוירוכירורג שיענה על שאלתך ביתר דיוק.
בברכה,
ד"ר דיאנה שטיין

טיפול זה אמור למנוע מוות של תאי עצב ותאים אחרים ברשתית במצבים שונים בהם הם נפגעים כמו: רטיניטיס פיגמנטוזה , גלאוקומה , טראומה לעצב הראיה ועוד.
רוב הטיפולים בוצעו במסגרת ניסויים בבע"ח , ויש לפי מיטב ידיעתי מחקר אחד בבני אדם שרק הסתיים לפני מספר חודשים , ועדיין אין תוצאות שלו.
אין לי אינפורמציה לגבי איך ממש מבוצע הטיפול.

הנקודה השחורה לא נגרמה עקב נתוח הלייזר להורדת המשקפיים , נקודות כאלה מופיעות אצל רוב האנשים בדר"כ מעבר לגיל 40 , אולם אצל אנשים עם קוצר ראיה תופעה זו יכולה להופיע בגיל צעיר יותר.
יכולות להופיע עוד נקודות בעין זו וגם בעין השניה , וכאמור זה תהליך נורמלי , ואין דרך למנוע זאת.
לא כתבת אם הרופא שבדק אותך איבחן היפרדות של הזגוגית , או שהמדובר בתופעה של floaters בלבד , שאין בה סיכון להופעת קרע ברשתית.
אם אכן יש היפרדות זגוגית , הזמן המקובל בסיפרות המקצועית להופעת קרע ברשתית , הינו כחודש מאז התחלת הסימפטומים , ולכן הוזמנת לבדיקות שוב. מומלץ לא לעסוק בתקופה זו של החודש בפעילות גופנית מאומצת , כדי לא להעלות את הסיכון להופעת קרע ברשתית.
לגבי נתוח לייזר נוסף , עליך להתיעץ עם רופאים שמתעסקים בתחום זה , אולם אם הרשתית בסדר , אין מניעה מבחינה זו לנתוח נוסף.

הזגוגית היא חומר דמוי ג'ל הממלא את חלל העין. עם הגיל אזורים מסויימים הופכים נוזליים יותר ואילו באזורים אחרים סיבי הזגוגית מתעבים. במילים אחרות הג'ל הופך להיות פחות אחיד בהרכבו. התהליך הוא תהליך טבעי הקורה עם הגיל והסכנה היחידה הטמונה בו היא שהג'ל יכול להפעיל כוחות משיכה על הרשתית, לגרום לקרע, ובחלק מהמקרים להיפרדות רשתית.
הנקודה שאתה רואה היא סימן לאזור של התעבות הזגוגית.
אם מופיעים עוד נקודות כאלה, זה סימן שהזגוגית עוברת שינוי וכדאי במקרה זה להבדק על ידי רופא עיניים. מחקרים הראו שלאחר כ6 שבועות לערך הסיכוי להיפרדות רשתית שואף לאפס. לכן מבצעים מעקב צמוד במשך תקופה זו - כפי שהמליצו לך.
אין קשר לנתוח להסרת משקפיים, ואין מניעה לעבור תיקון בנוכחות היפרדות זגוגית.
יש ליידע את המנתח ולעבור בדיקה בהרחבת אישונים לפני נתוח כזה.
אין מניעה לעסוק בפעילות גופנית שאינה קיצונית.
בברכה,
ד"ר דיאנה שטיין

האם יכול להיות מצב שכמו שהנקודה הופיעה בוקר אחד אז היא גם תיעלם ככה סתם בבוקר אחר? או שהיא תישאר לנצח ואני פשוט אתרגל לחיות איתה?

ואני אשמח לחידוד בנושא הנקודות הנוספות. לא הבנתי האם הופעת הנקודה מגדירה אותי כבעל סיכון גבוה יותר לראות עוד נקודות כאלה או שזה דבר טבעי שיכול לקרות לי כמו לכל אחד אחר (שסובל מקוצר ראייה)

שוב תודה רבה על התשובות המהירות והענייניות!

הנקודה לא נעלמת אף פעם - מתרחשים שני תהליכים : המוח לומד להבין שהנקודה הינה מבפנים ולא משהו חיצוני ועם הזמן מתעלם ממנה ובנוסף הנקודה שוקעת בנוזל כלפי מטה ופשוט יוצאת מפוקוס , ולכן אתה פחות ופחות תראה אותה.
הופעת הנקודה לא גורמת לכך שיש לך סיכון גבוה יותר להופעת נקודות נוספות , אלא זה תהליך נורמלי שקורה עם הגיל אצל כל אחד.

זמן ההסתגלות של התאים לאור בRP ארוך מהרגיל, עקב תפקודם הלקוי. זוהי הסיבה לסנוור בחולי RP.
בברכה,
ד"ר דיאנה שטיין

כדאי לבדוק אצל רופא עיניים שאינך סובלת מסוג של קטרקט הגורם לסנוור.
בברכה,
ד"ר דיאנה שטיין

איני סובלת מקטרקט, אך ורק מרטיניטיס פיגמנטוזה. האם הניוון של התאים ברשתית עשויים לגרום לסינוור?

לעיתים חולי RP סובלים מסנוור בעיקר במעבר בין חושך לאור.
במקרים אלו ניתן להשתמש בעזרים אופטים כגון עדשות פילטר אשר מסננות 97 עד 99 אחוזים מכלל קרינת השמש. זמן ההסתגלות לשינויים בכמות האור של תאי הרשתית ארוך מהרגיל בחולי RP, והעדשות עוזרות בפתרון בעייה זו.
בברכה,
ד"ר דיאנה שטיין

אתה יכול לפנות לביטוח לאומי ובהתאם לתפקוד הראייתי הם יקבעו מה הזכויות אשר מגיעות לאשתך.
כמו כן אתה יכול לפנות למרכז לעוור בישראל לגבי סיוע בנושאים שונים כולל יעוץ משפטי.
הנך יכול לפנות למכון לחקר העין ע"ש מוריס וגבריאלה גולדשלגר, בבית חולים תל השומר. הם מנהלים מחקר על חולי RP.
מנהלת המכון: פרופ' אפרת קסלר
מזכירת המכון: חנה ויסמן, טל' 6358829, 5350392, פקס' 5351577
אפשר לברר מי אחראי על מחקרים קליניים בנושא RP, ולבקש לבדוק אם אשתך מתאימה להשתתף במחקרים המתבצעים על חולי רטיניטיס פיגמנטוזה.
הרבה מן המידע מופיע באינטרנט.
בברכה,
ד"ר דיאנה שטיין

אם הבדיקה של רופא העיניים הייתה תקינה , אז את יכולה להירגע שאין בעיה משמעותית בעיניים.
אם זה קורה בעין אחת ,אז בדר"כ זו תופעה שדומה לנקודות השחורות שאת רואה , ואם בדיקת העיניים תקינה , אז אין לזה כל משמעות רצינית.
כאשר זה בשתי העיניים זה יותר מצביע לגבי שינויים שמחוץ לעיניים , כמו שינויים בלחץ דם , או הסתכלות למקור אור.
לפי מה שסיפרת לא נראה שיש איזושהי בעיה נוירולוגית , אולם אם את מודאגת אז כדאי שתיגשי לבדיקה של נוירולוג.

שלום לימור! ממה שכתבת לא ברור לי אם ראית את הכתם מול עין אחת או מול שתי העיניים. הכתם יכול לנבוע מהסתכלות על מקור אור , ואח"כ ממשיכים לראות את האור עוד כמה שניות עד דקות. זה יכול להיות שינויים בנוזל העין (זגוגית) , כמו הנקודות השחורות שאת רואה . זה יכול לנבוע משינויים בלחץ דם.
בכל מקרה אם זה עבר ולא חזר , קרוב לודאי שאין לזה כל משמעות , אולם אם זה חוזר על עצמו כדאי ללכת לבדיקה חוזרת של רופא עיניים.