פורום כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה - יש לך שאלה?

הטיפול לנוון מקולרי גילי הוא בעיקר הזרקות שלאווסטין או לוסנטיס.
בחלק מהמקרים ההזרקות משמרות את הראייה הקיימת ויש אף שיפור קל בראייה.
במקרה שלך, במקולה אין הרבה נוזלים, ואני מקווה שבעקבות ההזרקות הנוזלים יספגו מהר. כמו כן על פי דברייך אין מעורבות של מרכז המקולה. ככל שהתהליך רחוק מהמקולה סיכויי שימור הראייה טובים יותר.
בהצלחה

שלום!
לוסנטיס מיועד רק לניוון רטוב.
אם לסבתא יש ניוון יבש , מומלץ טיפול בכדורי ויטמינים , כדי לנסות למנוע מעבר למצב הרטוב.

לצערי יונית , אין עדיין תחליף לבדיקה בהרחבת אישונים . בדיקה זו מאפשרת גם לבדוק את העדשה של העין , כלומר לוודא שאין סוג כלשהו של קטרקט שהתפתח , וכמובן לבדוק את הרשתית של העיניים , כולל עצבי הראיה ומרכז הראיה (המקולה) והרשתית ההיקפית.
הרחבת האישונים גורמת לטשטוש ראיה בעיקר לקרוב למשך מספר שעות , ומלבד זאת לא גורמת כל נזק לעיניים .
מומלץ שתעברי את הבדיקה כדי שאפשר יהיה לנסות סיבה לטשטוש הראיה שלך.
בהצלחה.

מחלת הגלאוקומה אינה קשורה תמיד עם עליית הלחץ התוך עיני. ישנו מצב של גלאוקומה בנוכחות לחץ תקין.
במקרה שיש הדקקות של שכבת הRNFL בנוכחות לחצים תקינים, כדאי לעשות בדיקה של עובי הקרנית (גם כאשר אינו בסל של קופת החולים).
ישנן מחלות שונות היכולות לגרום לפגיעה בעצב הראייה. מאחר וציינת שיש ירידה ברגישות פובאלית שאינה אופיינית למחלת הגלאוקומה, כדאי לעשות שדה ראייה 10-2
כמו כן אפשר לעשות הערכה נוירואופתלמולוגית - כדי לשלול מצבים אחרים היכולים לפגוע בעצב הראייה.
בברכה,
ד"ר דיאנה שטיין

נכון להיום , אין טיפול לניוון יבש של הרשתית , פרט ללקיחת ויטמינים כדי למנוע מעבר למצב הרטוב , כפי שאכן ציינת.
כדי לנסות לשפר את הראיה של סבתא שלך , אני מציעה שתיפנו לאופטומטריסט שמתמחה בעזרים לכבדי ראיה שמטרתם לעזור בשיפור הראיה במידת האפשר.
יש כיום מגוון גדול של עזרי ראיה , וכדאי לנסות לראות אם משהו יכול להתאים לה.

עד כמה שאני זוכרת שמים טיפות להרחבת אישונים לפני הבדיקה , אבל כדי להיות בטוח הייתי מציעה שתתקשר למכון שבו נערכת הבדיקה ולשאול לגבי זה.
לדעתי הבדיקה אורכת בין חצי שעה לשעה.
התוצאות כוללות פענוח ובדר"כ שולחים אותן בדואר לבית המטופל.

כאשר האישון נעשה רחב יותר זה גורם לטשטוש בראיה , עקב חוסר יכולת של האישון להתכווץ ולמקד את הראיה. יכולות להיות לאישון רחב סיבות שונות - יש אנשים שנולדו עם אישון אחד רחב יותר , זה יכול להופיע לאחר טראומה לעין או לאחר טראומה של הראש. יכול להופיע לאחר נתוחים שונים שנעשים בעין או שיכול להיות לזה רקע נוירולוגי כלשהו.
בכל מקרה עליך ללכת ולהיבדק בהקדם ע"י רופא עיניים כללי או רופא עיניים שמתעסק בשילוב של מחלות עיניים על רקע נוירולוגי , והוא נקרא - נוירואופתלמולוג.
חשוב להיבדק , כדי למצוא את הגורם ולטפל בכך במידת האפשר.

הצל או הזבוב שמופיעים לאחר היפרדות זגוגית , יכולים מידי פעם לזוז בתוך הזגוגית , ואם הם נמצאים יותר במרכז זה יכול להפריע לראיה , עד שזה זז שוב לצדדים.
לא ידוע לי על קשר בין טיפול בפרדניזון לתזוזה של הצל.

קרע או חור ברשתית נובע משינויים בזגוגית. הזגוגית היא הג'לי הממלא את חלל העין. עם הגיל, ישנם שינויים המתבטאים בכך שאזורים של הזגוגית מתקשים ואילו אזורים אחרים מתנזלים. התהליך הזה יוצר משיכה על הרשתית, וכך נגרם קרע או חור. מצב זה יכול להתרחש גם בצעירים, אולם השכיחות עולה עם הגיל. קוצר ראייה גבוה הוא גורם סיכון, מאחר ובעיניים עם קוצר ראייה, הרשתית דקה יותר ונוטה להקרע.
במידה ומופיעים סימנים של נצנוצים, ברקים, מסך, וילון , "זבוב" חדש, או "גשם", יש לפנות מייד לרופא עיניים, במטרה לשלול חור או קרע חדש היכול לגרום להיפרדות רשתית.
ברגע שעברת טיפול לייזר סביב הקרע - הרשתית "הולחמה" ואין סכנה להיפרדות רשתית מהקרע הקיים.
בברכה,
ד"ר דיאנה שטיין

עד כמה שאני מבינה ממה שתיארת , לאימך יש קוצר ראיה גבוה (מיופיה). במצב זה מופיעים שינויים ברשתית , שהיא בעצם הרקמה שמקבלת את האינפורמציה של הראיה ומעבירה אותם למוח.
השינויים ברשתית גורמים בעצם לניוון של אזורים ברשתית , כולל האזור של מרכז הראיה (מקולה) , שם מתקיימת הראיה המדוייקת . הניוון הזה גורם לצלקות ברשתית וזה מביא לירידה בראיה בצורה משמעותית. במצב זה לצערי אי אפשר לטפל ואי אפשר למנוע.
אולם אם לאמך יש קטרקט מתקדם שיכול להפריע לראיה , יש אפשרות לשקול נתוח וזה יכול לגרום לשיפור מסויים בראיה. לגבי זה כדאי להתיעץ עם הרופא שבדק אותה וראה את הקטרקט , והוא יכול להעריך , האם תהיה תועלת כלשהי בנתוח הקטרקט.

לפי המחקרים שנעשו על לוסנטיס , חומר זה בראש וראשונה מיועד לעצור את המצב , שלא תהיה התדרדרות נוספת בראיה , אולם ראו שבכרבע מהמטופלים היה גם שיפור במידה זאת או אחרת של הראיה.

כ- 85% מהמקרים , המצב חולף מעצמו ללא צורך בטיפול , עם שיפור בראיה ובסימפטומים האחרים , תוך כחצי שנה.
במידה ואין שיפור לאחר כחצי שנה , או שיש ירידה קשה בראיה וחשש לפגיעה במרכז הראיה (מקולה) אז שוקלים טיפול.
הטיפול המסורתי היה טיפול בלייזר על האיזור בו יש דלף ברשתית , בתנאי שלא מדובר במרכז הראיה עצמו , כיוון שהלייזר משאיר מלקת.
קיימים טיפולים אחרים שלא נמצאים בסל והם לא הוכחו במחקרים קליניים רשמיים , אלא נוסו ע"י רופאים בכל מיני מקומות בעולם ובמקרים מסויימים עזרו ובאחרים לא שיפרו את המצב , אבל כיוון שאין שום טיפול מוכח , מנסים את הטיפולים לפי מצבו של כל מטופל.
הטיפולים הם : PDT - טיפול פוטודינמי , והזרקות לעין של אבסטין או לוסנטיס.
עד כמה שידוע לתוספי מזון אין השפעה במקרים אלו , מה שכן מומלץ להפסיק לעשן ולנסות טכניקות שונות של הרגעה , כיוון שמצבי לחץ הינם אחד מגורמי הסיכון העיקריים להופעת מצב זה.
אבל , כמו שכתבתי בהתחלה , רוב המקרים מסתדרים מעצמם. בהצלחה.

שאלתך נקטעה באמצע, אולם אנסה להשיב:
את מתארת מצב של כפל ראייה דו עיני (כלומר מופיע כאשר 2 העיניים פתוחות).
יכול להיות שמדובר בחוסר תאום בין 2 העיניים בהזזת העיניים. מצב זה יכול להופיע במצבי עייפות או במבט לכוון ספציפי.
אני ממליצה לך לעבור הערכה אורטופטית יסודית, בדיקת HESS, וכן בדיקה אצל רופא עיניים המומחה לפזילה.
הפנייה לכך תוכלי לקבל מרופא העיניים בקופת חולים.
בברכה,
ד"ר דיאנה שטיין

מקולה היא האזור ברשתית העין האחראי לחדות הראייה, ולא שם של מחלה.
אנא ברר איזו מחלה יש לאביך, ואז אוכל לענות על שאלתך.
בברכה, ד"ר שטיין

שלום רב,
כדאי בנוסף לבדיקות שתארת, לעשות בדיקה הנקראת VEP.
לבסוף כדאי לגשת למומחה רשתית, אשר יעבד את כל החומר ויעריך את מצבך.
איננו מוסרים שמות באתר זה, אולם לחלק מקופות החולים יש יועצי רשתית העובדים מטעמן.
בברכה,
ד"ר דיאנה שטיין