היצרות בינונית בעורק התרדמה

שלום. מטרת הטיפול בעורקי התרדמה היא מניעת ארוע מוחי (או מניעה לארוע ראשון, או השנות). בשנים עברו,במחקרים רבי משתתפים, הוכחה עליונות ניתוח לעומת טיפול תרופתי. עליונות זו באה לידי ביטוי בהשוואה בין אחוזי ארוע מוחי סביב-ניתוח מול טיפול שמרני (אספירין) עבור שתי קטגוריות: חולה סימפטומטי וא-סימפטומי. במשך השנים התווספו הסטטינים , ובכך שינו את המאזן בין ניתוח לבין טיפול שמרני, וכים, לעט מקרים ייחודיים, אין עליונות סטטיסטית של ניתוח על פני טיפול שמרני (שילוב סטטיני לנוגדי איגור טסיות). ההחלטה להתערבות פולשנית בעורקי התרדמה היא פועל יוצא בגיל המטופל, סיכון ניתוחי, סוכ הטיפול (צנתור או ניתוח) מידת המחלה ועוד פרמטרים אחרים. איני יכול בצורה חד משמעית לקבוע האם אביך צריך (לדעתי) ניתוח, צנתור או המשך טיפול תרופתי, אך אני מניח כי אם שתי כירורגים כלי דם דברו כי מעקב הוא העדיף, כנראה ששקלו את הנושא. את חייבת להבין כי אין פתרון פלא, וקיים סיכוי וסיכון בכל שלשת האפשרויות. ההחלטה על סוג הטיפול היא למקסם מניעת ארוע מוחי ולמזער נזקים. אין זה אומר חלילה שבטיפול זה או אחר יש 100% בטחון למניעת ארוע, אך זה שיקול הדעת שיש להפעיל. הרופאים לא "מחכים" שיקרה משהו, אך מנסיון אישי של הרופא, ובייחוד במאמרים והתווית ברורות - GUIDLINES , לא כל חולה אשר יש לו רבדים טרשתיים והסתיידויות רצים איתו לחדר ניתוח או צנתורים, וכל מקרה יש לשקול. לגבי הסתיידויות - אותם רבדים בדופנות כלי הדם הם שקיעת שומנים וחומרים נוספים, המתרחשים בתהליך דלקתי (לא זהומי!). חלק מהתהליך הדלקתי הוא שקיעת סיד= הסתידויות. ההסתיידות לכשעצמה אינה בעיה, היא איזשהו סמן לתהליך טרשתי בדופנות העורקים, וירידה בגמישותם. אין הסתיידות עורקית לכשעצמה מהווה התוויה להתערבות פולשנית

תודה על ההסבר המפורט, אעקוב אחר הנושא