קריש דם

שלום,
פקקת מערכת ורידים עמוקה מאופיינת בסיכונים בשלב החריף, ולאחר מכן בשלב המאוחר.
בשלב החריף, קיימת סכנת חיים, עקב הסיכון בהתנתקות קריש דם טרי שהוא רך ולא מקובע לדופן הוריד, והגעה לעורקי הריאה וסתימתם - תסחיף ריאתי.
ככל שחולף הזמן, הקריש מתארגן והופך לחלק מהדופן. חולים עם DVT, וללא חסר פקטור S, יפרקו עם השנים את הקריש דם ברובו או את כולו. אצלך, הקריש נשאר במקומו, ולא התמוסס, אך הוא לא מהווה סיכון לתזוזה וליצירת תסחיף ריאתי.
הסיכון בשלב המאוחר והכרוני, היא הפגיעה הבלתי הפיכה של שסתומי הורידים, וליצירת אי ספיקה ורידית - מכאן הנפיחות ברגליים, ומכאן הצורך בשמוש בגרביים אלסטיות, וטיפול בקלקסן במקרים מיוחדים, זאת עקב יצירת אי ספיקה ורידית שהיא מקור להווצרות קרישי דם חדשים (הדם "עומד" ללא תזוזה במערכת עם אי-ספיקה, יחד עם מחלה של קרישיות יתר).

בשורה התחתונה - יש לך סיכון מוגבר ליצירת קרישי דם במערכת הורידים העמוקה עקב מחלתך הבסיסית, וכן בגלל ארוע DVT קודם. הקריש הישן שנמצא בורידי הרגליים אינו מהווה סיכון לתסחיף ריאתי, אבל מוסיף גורם סיכון ליצירת DVT.

שלום לך
מה שאובחן בבדיקת הדופלקס האחרונה כקריש דם, קרוב לודאי שאינו קריש אלה רקמת צלקת [פיברוזיס] שהופיעה בעקבות הקריש ההתחלתי. כפי שציין דר' סלומון, אין בכך סכנה להווצרות תסחיפים כיון שרקמת הצלקת אינה נוטה להינתק. לעומת זאת כדאי לדעת שעצם קיום רקמת הצלקת משנה כפי שנאמר לך את מהירות זרימת הדם ואת אופייה. הדם אינו זורם באופן חלק אלה איטי יותר ובזרימת מערבולת, דבר שעלול לגרום בתנאים מסויימים להופעת קריש דם חדש. לכן כדאי שתקפידיד על שתייה מספקת במזג אויר חם ו בעיקר בזמן טיסה בה אנו נוטים לשבת במקום אחד בלי לזוז. יש להניע כל מספר דקות את כף הרגל כ10 פעמים ובכך לעודד זרימת דם בורידי הרגל. גרב אלסטי בזמן טיסה מומלצת.