חרדה משפחתית

שלום, זוהי שאלה מורכבת שאתייחס אליה במספר רבדים. ראשית, קושי להתנהל מבחינה חברתית יכול לנבוע מסיבות שונות ואיננו בהכרח תוצאה של חרדה חברתית. למשל, יכולה להיות בעיה בזיהוי והבנה של רמזים חברתיים אצל אדם שאיננו חש חרדה כלל וכלל. כאשר מדובר בחרדה חברתית תמיד ישנה חרדה במצבים חברתיים וגם נסיונות רבים להימנע מחשיפה למצבים אלו.
שנית, נטישה על ידי הורה נחשבת לאחת מחוויות הילדות הקשות מבחינה פסיכולוגית ובהחלט עלולה להוות גורם בהתפתחות של חרדה או דיכאון. אולם, ישנם גורמים נוספים כמו למשל מרכיבים גנטיים שגם הם חלק מהתמונה. יחד עם זאת, חשוב לציין שמחקרים מראים שלא מספיק להבין כיצד נוצרה הבעיה כדי לטפל בה כראוי, אלא יש צורך להבין את הגורמים שמשמרים את הבעיה בהווה. למשל, הימנעות ממצבים חברתיים גורמת לעליה ברמת החרדה ולחוסר נסיון חברתי. לכן, הימנעות מהווה גורם משמר בהתפתחות של חרדה חברתית. טיפולים שמתבססים על מחקר עדכני, כמו הטיפול הקוגניטיבי מתמקדים בגורמים המשמרים ולא רק ב"מקור" של הבעיה. לטיפולים אלו שיעורי ההצלחה הגבוהים ביותר כשמדובר בחרדה חברתית.
לבסוף, כדאי לקחת בחשבון שחרדה חברתית מגדירה אוסף של סימפטומים. זוהי הגדרה שנוצרה על יד פסיכיאטרים כשברקע שלה יש מודל רפואי שמציע בעיקר טיפול תרופתי. הפסיכולוגים לעומת זאת, מתייחסים גם לגורמים משפחתיים וחברתיים כשהטיפול מתייחס לאדם בכוליותו ולא רק לסימפטומים.