חרדה

שלום תמי,
אני מניח שהיה לך קשה לספר את סיפורך וכמו שלא שיתפת בבעיה את הוריך, כנראה גם לא אנשים אחרים. החרדה שלך שהינה חרדה ממקומות צפופים והומים, ואולי גם סגורים, אינה נדירה ואנשים רבים סובלים מתופעות דומות עד כדי המנעות מכניסה למקומות כאלו, בדיוק כפי שאת נמנעת מלנסוע באוטובוס ומעדיפה ללכת רגלי. הטיפול בבעיה כשלך הינו קל יחסית ומבוסס על חשיפה הדרגתית, ואפילו את יכולה לנסות לעזור לעצמך בכוחות עצמך. ראשית עליך לברר לעצמך אם החרדה מתעוררת רק כשהאוטובוס מלא, ואילו באוטובוס ריק או כמעט ריק לא תתעורר החרדה. אם כך הוא הדבר הרי שהתרגיל שעליך לעשות הוא להתחיל בנסיעות יזומות בקו או בשעות שבהם האוטובוסים ריקים למדי, ועם הזמן להעלות את המינון, כלומר לנסוע באוטובוסים עמוסים יותר ויותר. בחלק הראשון - באוטובוס הכמעט ריק - עליך לבצע כ -10 נסיעות. עם השיפור שתרגישי בהרגשתך והגברת תחושת הביטחון, יהא עליך להמשיך באוטובוסים מלאים עד מחציתם, ואח"כ באוטובוסים עמוסים למדי. זאת עד לרכישת ביטחון מלא שיאפשר לך לנסוע לביה"ס כבעבר. את יכולה לבצע את התירגול הזה לבדך אך עדיף לעשות זאת עם חברה טובה ועוד יותר טוב עם אחד ההורים. לענין זה אני מייעץ לך שלא לחשוש מתגובתם, ולחשוף את בעייתך בפני הוריך. הם ודאי אוהבים אותך מאד והם כאן כדי לחזק אותך ולעזור לך.
בהצלחה!