שאלה בבקשה לדר' לומברוזו

אין ספק ביחס לצורך התחרותי שלך, הוא חזק ויכול לקדמך בעיסוקיך, אך גם להכשילך אם אינך מגבה אותו בעוצמה הראויה. יכולות להיות לכך סיבות שונות, רובן ממוקדות סביב הביטחון העצמי שלך שאינו מהחזקים, והדרך בה אתה "מתנפל" על הסיטואציה. אילו היית מתאגרף או מתאבק היית נמנע מלהתקיף סתם כך ובאימפולסיביות, אלא לאחר הערכה זהירה של כוחות היריב. או אז היית מתכנן את צעדיך על בסיס המידע שצברת. תחרותיות קשורה תמיד ביריבות ובהתמודדות, גם ובעיקר בסיטואציות חברתיות שונות. אתה נכנס לסיטואציות חברתיות חדשות מלווה ברמת חרדה ומתח גבוהים: תצליח או תיכשל, יעריכו אותך או יזלזלו בך, מישהו בכלל יבחין בך וכד'. מתעוררת בך תחושת סכנה (זוהי החרדה!!!) ואזי אתה מגיב באימפולסיביות ולא בחוכמה. חכמינו כבר אמרו "סייג לחוכמה - שתיקה". אתה הרי בחור נבון, אז תתאפק ותואיל בטובך לשתוק לאותו פרק זמן שידרש לך על מנת להעריך את יכולות "היריבים" ולהקשיב לדיבריהם. זמן זה דרוש לך גם על מנת להסתגל ולהפיג את החרדה הראשונית. לכשתלמד מי נגד מי ומה, תוכל לתכנן את דבריך, שהרי "דברי חכמים בנחת נשמעים".