חרדה חברתית

אני תוהה לפעמים אם אני "סובלת" מחרדה חרדתית.
אני בן אדם די מופנם, ביישן, חסר בטחון בעיני..בעיקר בגלל שאני לא אוהבת את החיוך שלי ואת איך שאני נראת. לי ולאבי תמיד יש ויכוחים על זה שאני אפסיק לבסס את הבטחון העצמי שלי על המראה שלי ולהתחיל להראות את האופי שלי והדיבור שלי, אבל זה חזק ממני. אני גם לא חושבת שאני כזה בן אדם עמוק באופן כללי. ככה שיש לי שתי בעיות.
דבר שני, משהו שקצת כזה בולט שאני מדברת עם אנשים שאני עוד לא ממש מכירה או נראים לי "עם בטחון" או עם סמכות כלשהי...או אפילו כשמישהו יושב לידי באוטובוס גבר או אישה אני כבר לא מסוגלת לשבת בנחת..בכל המקרים אני כל שניה בולעת את הרוק שלי!
זה משהו שככה תמיד קורה לי...

איך אפשר לעבוד על זה?מה לעשות?