הרגשת בדידות וחיים שנעלמו

שלום ישראל,
מתנצל על האחור במענה וזאת עקב חופשה. לעצם הבעיה שהעלית: התקפי החרדה שעברת בעבר וקשייך החברתיים בגיל הנעורים, הוליכו אותך ל"תגובת התגוננות" שהיא ההמנעות. זוהי תגובת ההגנה השכיחה ביותר במצבי חרדה. הבעיה היא שיש לתגובה זו נטיה להתגבר ובמהלך הזמן עלולה להיווצר התרחקות חברתית וצימצום הקשרים החברתיים עד כדי נתק חברתי ובדידות. זוהי התמונה שאתה מתאר, מצב שהוא לכאורה ללא תקנה. אך, אין זו גזירה שאין ממנה מוצא. אומנם אתה "מגדל" את החרדה מגיל צעיר אך מעולם לא נסית לטפל מקצועית בבעיה. גם היום אתה עדיין צעיר וניתן לטפל ולשנות את כיוון הדברים ודי בהצלחה. אך התהליך חייב להיות בליווי מקצועי של פסיכולוג קליני, רצוי אחד שאמון על הגישה הקוגניטיבית התנהגותית, ואני מתכוון לגישה הטיפולית ולאו דוקא לטכניקה של CBT, ועל ההבדל בפעם אחרת.