פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום אילנה,
קודם כל להרגע, לא קרה שום אסון. דברים כאלה קורים מדי פעם. אם לא סגרתם דלת - כדאי להקפיד על כך, אם סגרתם והוא לא טרח לדפוק על הדלת ולבקש רשות להכנס, יש להקפיד גם על כך (גם כשאתם רוצים להכנס אליו לחדר והדלת סגורה). מכאן והלאה - כשהוא חוזר הבייתה לשוחח איתו, לנסות להבין מה קרה, למה הוא כל כך צרח, חשוב לדבר על הדברים בצורה גלויה, לקחת אחריות אם אתם לא דאגתם לסגור דלת - יש להודות בטעות, להגיד שאלה דברים שעושים בפרטיות ובאמת הוא לא היה צריך להחשף לזה, שאתם מבינים שהוא ראה משהו שלא נעים לו, זה מביך ולא נעים גם לכם, אבל זה כבר קרה, ועכשיו חוזרים לשיגרה. אין צורך להפוך את זה לדרמה.

שלום סיון,
כן בהחלט כדאי לפנות לטיפול. זו התנהגות שמעידה על חרדה. הילדה סובלת ונמצאת במצוקה וזה הביטוי שלה.

מרים שלום,
לילדה בגיל שנתיים מספיק לתת פרטים מאוד בסיסיים על האירוע. בגיל זה הילדים מאוד אגוצנטריים (וזה מתאים ונכון מבחינה התפתחותית), כך שבעיקר חשוב להסביר לה איך הדבר ישפיע עליה. את יכולה לומר לה שלאחותה יש פצע בראש ואתם הולכים לרופא מאוד מאוד נחמד וטוב שיעזור לה. אמא תצטרך להיות עם התינוקת ולעזור לה (את יכולה לומר משהו כמו: התינוקת יכולה לדבר ולהסביר לרופא איפה כואב לה? נכון, היא צריכה שאמא תעזור לה להסביר כדי שיטפלו בה...). חשוב שהיא תדע מי ייקח אותה מהגן, יהיה איתה, יישן איתה. מתי היא תספיק לראות את אמא ואבא וכדומה. אם הילדה ממשיכה לשאול, אפשר לענות לה בקצרה ובמדוייק. אם היא חוזרת לענייניה, אין צורך להטריד אותה באמירות נוספות, אלא להזכיר לה בבוקר מי יהיה איתה היום וכדומה.
לגבי אווירת הדאגה - הילדה תחוש בשינוי, אבל חשוב שאתם תדאגו לזמן אישי קצר שלה עם כל אחד מכם (אמא, אבא, סבתא...), במנותק מהטלטלה שאתם עומדים לעבור כמשפחה. חשוב מאוד להיעזר בכל התמיכה האפשרית שברשותכם לקבל או לרכוש. כמובן שרצוי מאוד לעדכן גם את הצוות בגן בניתוח הקרוב.
בהצלחה ורפואה שלמה,
שירי

אני מאד מודה לך על תשובתך, איישם את העיצות שנתת לי. שוב תודה!

אני מאוד מקווה שאני אקבל תגובה בהקדם

הי,

האמת היא שאני נורא מעוניינת לדעת את דעתכם בנושא. כמובן, מקווה שזה יהיה בהקדם האפשרי. אני נורא מודאגת.

שלום,

אם אין באפשרותכן להגיב אני מבקשת שתציינו שאת, מכיוון שראיתי שהגבתן לשאלות שנשאלו הרבה ימים אחריי.

זה כבר מס' פעמים שאני מנסה ליצור אתכם קשר, אך לצערי ללא הועיל. הפנייה שלי אליכן היא מה-28 באוקטובר בעוד שאנשים שונים כתבו הרבה אחריי וקיבלו עיצה. הייתי שמחה אילו הייתי מקבלת תגובה לכאן ולכאן.

שלום נורית.
אני מנסה להבין את האופי של הפרצופים והקולות שאת מתארת. חשוב לי לשאול עד כמה התנועות הפרצופים והקולות הן בשליטתו או שמטא מדובר בטיקים. כך או כך התנהגותו מבטאת מתח רגשי . העובדה שבבית רגוע בהרבה מעודדת.
כדאי לנסות להבין מה מלחיץ אותו ו"על מה זה יושב". מבוכבו לנוכח מחמאות קשורה אולי לדימוי עצמי נמוך.

העובדה כי חש יותר מתוח בגן הגיונית . זו מסגרת הדורשת יכולות התמנודדות שונות לגמרי מאשר בבית. נסי להפגיש אותו עם חברים אחה"צ. המון חיזוקים וחיזוק הביטחון העצמי. הרבה התנסויות חיוביות של הצלחה אישית.אם מעוניין ללכת לשיעור נסיון נוסף קחי אותו ועודדי אותו להתמודד. נסי לשאול את עצמך מה קרה לאחרונה שמסביר את ההתדרדרות במצבו.
אם מדובר על טיקים - זה כבר סימן הזהרה למתח רב שווה לפנות לאיש מקצוע טיפולי ובמקביל לנוירולוג.

אני מודה לך באופן אישי על התגובה המהירה!!!

מקווה שדברים יסתדרו וירגעו. לילה טוב

שלום רוני,
עונשים בודאי לא עוזרים וכדאי להימנע מהם. נסו לחשוב מה יכול להכביד על הילדה.זה ל אחייב להיות משהו שקשור לגירושים. האם משיהו מכם עובד יותר בזמן האחרון? פנוי אליה פחות? בן/בת זוג חדשה? אח/ות חדשה? מעבר דירה, מחלה או שינוי אחר במשפחה?
אם אתם לא מצליחים, נסו לדבר איתה שוב, אבל ל אבנימה כועסת או נוזפת או שמצפה שתפסיק לחלום, אלא ממקום שבאמת מתעניין - מה קורה לה, מה הייתה רוצה לשנות בחייה, האם טוב לה, אם לא, מה מפריע לה וכו'.

שלום טל,
כאן זה לא פורום משפטי שעוסק בחוקים וגם אין "חוק" שמגדיר דברים כאלה. שאלה מהותית בעניין היא האם יש כבישים לחצות בדרך שלה. אם כן אין לתת לילדה מתחת לגיל 9 לחצות לבד. מעבר לזה זה תלוי גם בשיקול הדעת שלך, האם הדרך ארוכה. האם את חושבת שבתך תדע להתמודד נכון עם זרים בדרך, איך הסביבה שאתם גרים בה, האם יש ילדים נוספים שהיא יכולה ללכת איתם, וכו'.
בכל מקרה היא לא חייבת ללכת לכל המקומות לבד מהתחלה, אפשר להתחיל מחוג אחד ואחר כך לראות איך זה מתפתח.

שלום לך,
לא כתבת שום פרטים, אפילו לא גיל של הילד. יכול להיות שהוא בגיל שבשעה הזו סביר מבחינתו לישון...אולי הוא לא ישן טוב בלילה? האם במפגשים בבוקר הוא כן עירני ומתעניין ורק בצהריים קשה לו? שעת הצהריים היא שעה קשה לכולנו,ולא בטוח שזה מעיד על בעיה כלשהי שהוא נוטה להרדם. האם זו שעה שבה היה רגיל לישון עד עכשיו?

אכן שחכתי, מדובר בילד בן 4 שנכנס לגן חדש, לפני כן גם היה בגן עיריה טרום טרום חובה ובצהרון שאיפשר לו לישון.
מתי זה זמן סביר בו הוא אמור להסתגל לשינוי ואיך לטפל בנושא מול הגננת?

שלום לך,
אני לא יודעת להגיד לך מתי זה זמן סביר שהוא יסתגל לשינוי. אין כאן נכון ולא נכון. יותר חשוב בעיני לשמור על דיאלוג פתוח עם הגננת, להסביר לה שכך הוא רגיל, זה לא נעשה מתוך כוונה רעה, וגם לא מעיד על כך שהוא סובל מבעיה כלשהי בריכוז או בהתנהגות, ולחשוב איתה ביחד מה ניתן לעשות וגם מתאים לה, האם מתאים לה להניח לזה ולתת לו להתרגל בקצב שלו, או שמתאים בעיניה יותר להעיר אותו בעדינות מדי פעם, או בכלל לתת לו לישון בצד , אולי בכלל מתאים לבקש ממנו לשמור על עירנות וזה מה שירגיל אותו, נסי ליצור עם הגננת מרחב לחשיבה משותפת אפשר לנסות דברים ולשנות וכו'. מה שחשוב שכל התערבות שלה תהיה עדינה ולא תלווה בנזיפה או בהעברת מסר לילד שהוא לא בסדר.

שלום גל,
קודם כל חשוב אכן להגיד את זה. פשוט להגיד את זה בצורה רגועה ועניינית, שאחר כך קצת יכאב לו שם, ובסוף הכאב יעבור. חשוב כמובן להכין אותו על ידי תאור של התהליך, איך תגיעו אותו, תפגשו את הרופא, הרופא ייתן לו משהו שיגרום לו לישון, וכו'. בכלל עדיף להתייעץ בדברים האלה עם פסיכולוג רפואי מטעם בית החולים. כדאי גם להביא מהבית בובה או חפץ שהילד קשור אליו כדי יכול להעזר בו שם אם הוא רוצה. הכי חשוב, שגם אתם תשתדלו להיות רגועים ככל הניתן, כי זה עובר אליו גם אם אתם לא שמים לב.

שלום שירה,
אם פסיכולוגית הגן מעורבת, אין למעשה סיכוי שבאמצעות ייעוץ שיטחי חד פעמי בפורום תקבלי מענה או תובנות שאין לך עדיין. נשמע שהילד במצוקה אמיתית, וכדאי לפנות איתו לטיפול שמשלב הדרכת הורים. גם אם הוא לא משתף פעולה. ההתהנגות שלו כרגע, היא שיתוף הפעולה שלו. אם הוא צועק וכועס, זה החומר הטיפולי ועם זה המטפל שלו יצטרך לעבוד.

תודה על תגובתך המהירה. אשמח לשמוע על איזה סוגי טיפול את מדברת (כאלו שמשלבים הדרכת הורים) וכיצד ניתן להגיע אליהם. תודה.

שלום שירה,
הכוונה לפסיכותרפיה בילדים. טיפול פסיכולוגי (פסיכותרפיה) בילדים נעשה על ידי משחק ויצירה. אתם יכולים לפנות לפסיכולוגים או פסיכותרפסיטים שעובדים עם ילדים באיזור מגוריכם. ניתן להתייעץ עם פסיכולוגית הגן לגבי האפשרויות הטיפוליות באיזורכם, או לפנות לחאת ממנהלות הפורום שעובדת באיזור מגוריכם.
בהצלחה.

שלום שרה,
העובדה שבנך לא יודע להצביע על מה שהשתנה, לא אומרת שאכן שום דבר לא השתנה. יש דברים שלפעמים לא מגיעים למודע שלנו מכל מיני סיבות, ולכן אנחנו לא יודעים להגיד אותם במילים. אבל הרי ברור שמשהו כן קרה, כי אחרת לא היה נוצר שינוי כל כך דרמטי בזמן כל כך קצר.
אפשר לנסות לדובב את בנך בדרכים עקיפות. כלומר לא לשאול אותו אם משהו השתנה או מה קורה לו כי זו שאלה שילד בן 7 לא יודע לענות עליה. אלא יותר לנסות דרך ציור וסיפור להבין בצורה עקיפה מה קרה לו (בציור הילדה נראית עצובה, אולי נחבר יחד סיפור שיסביר מה קרה לה). אם אתם לא מצליחים, אולי כדאי לפנות לאיש מקצוע כדי להבין יותר לעומק מה קורה. בלי להבין, אין דרך לטפל בזה.

שלום לך,
מה שצריך לעשות הוא לפנות לטיפול של איש מקצוע ובהקדם.

שני שלום,
אני לא רואה שום צורך לערב ילד בגיל כזה בתהליך. ככל הידוע לי, אין שם מדידה של הערכות בפועל.

שלום אוראל,
אני לא בעד. זה יכול להיחוות על ידי הילדה כניצול, גם אם היא לא תנסח את זה לעצמה באופן הזה במילים. בעצם את מבקשת לחסוך כסף או לממן בילוי משפחתי על חשבון שעות עבודה של הילדה. בשעות האלה באופן קבוע, היא לא תוכל לתכנן תכניות משל עצמה, להכין שיעורים, לקבוע עם חברות וכו'. זה אחרת מבייבי סיטר שעבור זה היא מקבלת תמורה עבור עצמה. זה שונה בקש ממנה לעשות זאת מדי פעם, אם זה מתאים ומסתדר עם התכניות שלה.
אני בעד לחנך ילדים לעזרה ולמילוי חובות בבית. בייביסיטר על האחים הוא לא אחד הדברים שהייתי מכניסה לסידור הזה. עבודת בייבי סיטר היא עבודה שמצריכה המון שיקול דעת וסוג של עבודה נפשית, הצבת גבולות לילדים קטנים ממנה, התמודדות עם קשיים שונים שלהם ואחריות רבה כלפיהם, זה לא כמו בייבי סיטר לילדים זרים. יהיה לך קשה מאוד מצד אחד לצפות ממנה להיות אחראית על אחיה כשאת לא נמצאת ומצד שני לצפות ממנה שתקבל את ההחלטות שלך לגביה ולגבי האחים כשאת בבית -גם כשההחלטות באות על חשבונה באופן כלשהו. למשל אותו אח שהיא הייתה אחראית עליו והצחיבה לו גבול כשאת לא היית, מקבל משהו שהיא רצתה ועכשיו תורו ואת דורשת שדקה אחרי שהיא נדרשה להיות סמכותית כפליו היא תקבל את הסמכות שלך ותיסוג אחורה. זה מבלבל ולא מתאים. חובות ואחריות שמתאימות לילדים בבית זה יותר בכיוון של להוריד את הפח, לפנות את המדיח, לנקות ולסדר את החדר שלהם וכו'.

שלום מילה,
את מוזמנת לעיין בעמודת "שאלות נפוצות" בתשובה שמתייחסת לפחדי ילדים, אני מניחה שהגננת והרופא חשבו שאת מתכוונת שלילדה אולי יש בעיה התפתחותית ולכן אמרו שאין קשר למכון להתפתחות הילד, ובזה הם אולי צודקים, לילדה אין כנראה בעיה התפתחותית, אבל את כן יכולה לפנות למכון להתפתחות הילד לצורך קבלת הדרכת הורים כדי ללמוד להציב גבולות בצורה טובה יותר.
או לפנות לפסיכולוג או פסיכותרפיסט שעובד עם ילדים באופן פרטי באיזור מגורייך, כדי לקבל הדרכת הורים. את יכולה לפנות גם לאחת ממנהלות הפורום אם יש אחת כזו שעובדת באיזורך.
בהצלחה.

שלום אלונה,
את בהחלט קיבלת תשובה ממני, אנא חפשי ותראי.