פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום,
ביתי בת שנתים. התחילה ללכת לגן בספטמבר. בגן מספרים כי היא לא מוכנה לעזוב את הגננת. דורשת שתלך איתה לכל מקום. לא משחקת ,ומאד לחוצה.
כשהגננת לידה היא משחקת,אך לא רגועה.
כשהגננת בסביבה ,היא לא מוכנה ללכת לשום מקום בגן לבד ולא לאיש צוות אחר.
היא מאד אוהבת מפגשים. אך בזמן הפנוי לא משחקת לבד ורוצה כל הזמן להיות או על הידיים או לתת לגננת יד.
הגננת אמרה שמאד בוכה שבאים הורים לקחת את הילדים ומחכה שיקחו אותה .
ביקשה שנבוא לקחת אותה מוקדם ככל האפשר.
אני מודאגת. מה אפשר לעשות? מה אתם ממליצים לעשות.
בנוסף, מנהלת הגן המליצה שנקח אותה לריפוי בעיסוק היא התחילה ללכת יחסית מאוחר בשנה וחצי. והגננת חושבת שאולי בגלל שהיא לא בטוחה בגוף שלה נוצר חוסר הבטחון.
כמו כן,היא עדיין לא מדברת משפטים אלא רק מילים בודדות. משלימה הברות,וחוזרת אחרי מה שנאמר..
אודה לכן על התייחסותכם.
תודה

ערב טוב
יש לנו שני בנים בן 4 ובן שנתיים... מזמן יש בעיות ביני לבין בעלי וכל הזמן נותנים לעצמנו הזדמנויות בגלל ילדינו.. בעלי מאוד עצבני ומתחיל לצעוק ולריב איתו מול העינים של הבנים שלנו.. אני בוכה הרבה גפ מולם.. בעלי זורק לי כל מיני מילים לא טובות מול הילדים.. אני לא אוהבת אותו אבל חיים ביחד בגלל הילדים.. מה יותר טוב להם להיות בבית אחד עם הורים שכל הזמן רבים או להיות עם אמא אצל סבתא להורים גרושים ( אני עובדת וחוזרת מאוחר מעבודה כל יום יוצאת מ 6 וחוזרת ב 4) אני אובדת עצות ומאוד לא רוצה שהבעיות שלנו ישפיעו על הילדים ועל ההתפתחות הנפשית והחברתית שלהם.. וחושבת שמאוד קשה להיות ילד להורים גרושים.. מה צריכים לעשות מה יותר טוב לילדים שלנו (אין מצב לחיות ביחד בלי בעיות יש לי בעל שעושה מסיבה גדולה על כל דבר קטן)...

תודה לכם מראש

שלום ,

יש לי 4 ילדים הגדול בן 12 ,אחריו בת 11 ,בן 7 ולפני כחודש ילדתי בת .

הילדים התרגשו מאוד לקראת הלידה אך קצת התאכזבו כאשר גילו שהתינוקת לא מתקשרת עדיין ,הבן הגדול והקטן רוב הזמן משחקים אך לפעמים הקטן מציק לגדול (מפריע לשחק במחשב ,הולך איתו עם חברים).
אמא שלי גרה בניין לידי והשבת הבן שלי החליט שהוא עובר לגור אצלה הוא טוען שהוא צריך קצת שקט ולהיות לבד הוא כתב מכתב שבו הוא מציין שהוא עבר לחודש לסבתא והוא יבוא לבקר ולקחת סנדביץ בבוקר לבית הספר ולקרוא לחברים (שגרים פה בבניין).

האם אני צריכה לדאוג מהתנהגות זו או שלתת לזמן לעבור והוא ירגע ?

אודה לתשובה ..

לבננו, בן 6 וחצי יש בעיות התנהגותיות. מה שמפליא אותנו זה שלפעמים זה ממש מחמיר ותגובותיו הן התחצפויות אלינו, לאחיו, בעיטות ודחיפות בתחום ביה"ס - דבר שגרם לו להיות מורחק ליום מביה"ס, ולפעמים זה לא נראה ולא קרוב איליו כי הוא פשוט מלאך! מתנהג למופת, ממושמע, לא מתחצף. בבירור שערכנו עם חברים והגננת משנה שעברה זה הסתכם במילה אחת: תשומת-לב. אני לא כ"כ יודעת מה אני צריכה עוד לעשות מעבר למה שאני כבר עושה: מרצה אותו "כמעט" על כל דבר שהוא מבקש, מפרגנת לו שנעים לי להיות בחברתו שהוא מתנהג למופת, פיניתי עוד כמה שעות שבועיות אחד לאחד איתו....זה עוזר רק באותו הרגע ולמחרת הוא יכול לחזור לסורו. מה עושים?!?!

ביתי בת 6 (בכורה) ילדה רגועה ומקסימה באופן כללי.
היחסים ביננו טובים מאוד.

אולם... לפעמים כשהיא מרגישה שמאשימים אותה במשהו ללא סיבה, לא מבינים אותה ולא מקשיבים לה היא מסתגרת בשרותים, בוכה ומתחילה לומר משפטים כמו: "אני לבד בעולם הזה" או "אני אסע ולא אחזור יותר" וכו'.

ההתנהלות הזאת לא קורית בבית (קרתה בעבר הרחוק פעם או פעמיים ונפסקה) אלא במצבים בהם אנחנו (ההורים) לא נוכחים וגורם שאינו בעל סמכות מנסה להפעיל עליה סמכות על ידי הערות או כעס (למשל כשהיא אצל חמותי שהיא בעלת הסמכות באותו זמן וגיסתי מעירה לה).

האם ההתנהלות הזאת של הסתגרות בשירותים ודיבורים שכאלו נורמלית לגילה? מיותר לציין שחמותי וגיסתי נבהלו, דיסקסו ביניהן את הנושא ומייד שלחו אותי לייעוץ.

תודה רבה מראש

שלום ,



אני ובעלי נפרדנו בתחילת ההריון , ויכוח על כך שבעלי לא עובד והקושי בפרנסה הוביל לכך שבעלי טען שההריון הרס לו את החיים וכי הוא מוכן לוותר עליהם שלא יהיו רשומים ב- ת.ז שלו בתנאי שלא אתבע אותו בדבר ואוותר על הכל.

כל זה קרה כאשר הייתי בשמירת הריון כאשר ההריון היה בסיכון גבוה. בעלי הפסיק לבוא לבדיקות והתעניין בהריון אדגיש שהיתה התערבות שלילית של משפחתו ואף אימו איימה עליי בזמן ההריון מספר פעמים.

במקביל בעלי פתח תיק גירושים, והקשר בנינו נותק לחלוטין.

לאחר לידת הקטנים הוא הגיע לשעה לבית החולים , לא הגיע לברית ולא התעניין בהם.

לאחר שפתחתי בתביעת מזונות הוא כרך את הסדרי הראיה לתיק הגירושים

בתחילה לאחר מאבק פקידת הסעד המליצה על מפגשים של שעתיים בשבוע בנוכחותי ופעם בשלושה שבועות במרכז קשר .

כיום אני עומדת בפני תסקיר קבוע שבו מליצה פקידת הסעד על ההסדר הבא:

שבוע בו מפגש שעתיים לבד ובשבוע אח"כ לינת סופ"ש



לי חששות גדולים מכך , לאחר השתלשלות הארועים והתנהגותו של בעלי, יתרה מזאת בגלל גילם של הילדים ( בני 9 חודשים ) מדובר בתינוקות ובתאומים .



רציתי לקבל את עצתך המקצועית ? אלו הסדרי ראיה נכונים בשלב הזה? באיזה גיל בריא ונכון להתחיל לינה אצל ההורה הלא משמורן בהתאם למקרה הספציפי שלנו.



אשמח להוסיף פרטים באם אדרש.

תודה.

אני אלד בת שנייה עוד חודשיים. ביתי ה"גדולה" תיהייה אז בת שנתיים וחצי
כיצד להכין אותה ?
מה מספרים ?
הספרים לילדים עמוסים מידע ומלל ולא מתאימים לגיל הזה לדעתי, אני מחפשת הסברים פשוטים וברורים יותר
היא יודעת שלאמא יש תינוקת בבטן אבל אני מרגישה שהיא לא באמת מבינה מה זה אומר, אולי היא גם לא תבין עד הלידה אך בכל זאת הייתי רוצה לנסות להכין אותה למה עומד לבוא

שלום אני בת 33 יש לי ילדה בת 10 וחצי. תלמידה מצטיינת ילדה טובה שקטה .
הבעיה היא כזאת היות ונולדה פגית בחודש שישי יש לי אליה רגש מיוחד תמיד גוננתי עליה אני יודעת שאפילו יותר מידי. קשה לי לכעוס עליה ...האמת שהיא ילדה שקשה להציב לה גבולות או להרים את הטון. אך היום אני מוצאת את עצמי פשוט בבעיה. היא לא עושה דבר בבית לא מסדרת את חדרה, בבוקר אני עוזרת לה להתלבש ....כדי שלא נאחר ותמיד אני אומרת לה את סדר הפעולות שעליה לבצע בבוקר על מנת שלא נאחר לדוגמא :דנה גשי לשרותים אחכ לצחצח שיניים לאסוף את השיער לאכול לשתות" ניסיתי שלא להעיר לה היא מתארגנת בבוקר לבית ספר באיטיות רבה ולפני שיוצאים מהבית היא שוכחת דברים היות והיא סומכת עליי מאד. אני ודעת שזאת אשמתי. אך איך אני מתקנת את הנזק...כמו לדוגמא החדר שלה הפוך אני מבקשת ממנה לסדר והיא בשלה "אין לי כוח תעזרי לי " ואז אני ניגשת ועוזרת לה.ומן הסתם היא מתמזמזת ואני מוצאת עצמי עושה הכל.......היא די עצלנית...המון דברים קשים לה לעשות היא פשוט התרגלה ואוהבת שאני עושה בשבילה ואני עושה אם לא אעשה איתה החדר ישאר בלגן .....וזה מאד לא נעים . היא טוענת שזה נעים לה ולא אכפת לה לישון בבלגן שזהו חדרה והיא תחליט מתי ואיך לסדר אותו.
איך אני מטפלת בבעיה הזאת ?

שלום, בתי בת שנתיים ו-10 חודשים. לפני 5 חודשים התחלנו תהליך של גמילה.
יש לציין כי נולדה לה אחות לפני 7 חודשים. מתחילת התהליך היא קלטה מהר מאוד את עניין השירותים, אבל מיישמת את זה כמעט רק בגן. בבית היא ממשיכה לעשות בתחתונים/מכנסיים/טיטול- אם אנחנו נואשים. כבר השתמשתי בכל הטקטיקות:פרסים, סרטים, קלטות, וגם כעס. ברור לי שהיא יודעת מה צריך לעשות- הרי חצי מהיום היא עושה זאת כמו שצריך. לקחתי אותה לטיול של שבוע לחו"ל לבד, בלי אבא והאחות הקטנה. כשחזרנו היה שיפור, אך אחרי שבוע- שוב נסיגה.
אני כבר מותשת. מה עושים?

שלום רב,
שמי רחלה, אני אם לילדה בת 17.5. ילדתי נוטה להתפרציות אגרסיביות, פורקת את זעמה על המשפחה ולאחר מכן חוזרת להתנהג כרגיל. היא מוצאת לנכון להתלונן על כל דבר, בעיקר על האוכל שלא טעים לה. אני מנסה ללכת לקראתה, לתת לה כל מה שהיא מבקשת וכו'. שאלתי היא איך ניתן לעצור או למנוע את ההתפרצויות האגרסיביות הללו, המלוות בצעקות היסטריות, בכי, איבוד עשתונות. כשמנסים לדבר איתה היא לא מקשיבה וצוחקת.
תודה על העזרה, רחלה.

היי,
טוב אז ככה בתי בת שנה ו- 9חודשים ילדה מאוד חכמה מבינה הכל מדברת שוטף מבקשת מה שהיא רוצה ולא רוצה נמצאת בגן מגיל 7 חודשים העניין הוא שהיא דבוקה לאבא שלה בצורה מוגזמת בעיניי יש לציין שהיא נמצאת עם אבא שלה בערך כמו שהיא נמצאת איתי בגלל שהוא חוזר מהעבודה בשעות הערב המוקדמות... זה בא לידי ביטוי בעיקר כשאנחנו אצל חברים או משפחה היא לא מרפה ממנו ואסור לאף אחד לגעת בו אחרת היא משתטחת על הרצפה ומתחילה לצרוח היא לא מוכנה להתקרב גם אליי חס וחלילה אם אני מנסה לקחת אותה ממנו יש לציין שכשאני איתה לבד במצבים כאלה היא הרבה יותר משוחררת .....לאחרונה היא גם התחילה לעצום עיניים כשאנחנו הולכים למקומות ולוקח לה זמן לפקוח אותן יכול להיות שכך היא מתגברת על הביישנות .....

דבר שני שנורא מטריד אותי זה שהיא לא אוהבת שאנחנו הולכים לחמי וחמתי זה תמיד מלווה בצרחות איימים כבר בדרך אליהם היא מתחילה לבכות אצל ההורים שלי זה לכ ככה בכלל להפך! מה עושים במצב כזה? האם להשאיר אותה אצלהם מדי פעם כדי שתתרגל אליהם? או אולי לתת לה זמן ובינתיים ללכת רק ביחד אליהם?? אני לא רוצה ליצור בעיות וחייבת ייעוץ בדחיפות אשמח גם לטלפון כדי ללכת לייעוץ..
ומה עושים עם האובססיה לאבא? איך גורמים לילדה להשתחרר כשהיא איתנו?
אשמח לתשובות במהרה ... תודה רבה!

שלום,
ביתי בת שנתיים ומאוד דעתנית.
עד לפני מספר חודשים הייתה נרדמת לבד ללא כל בעיה אך מתעוררת לקראת שעות הבוקר המוקדמות ומבקשת בקבוק. נתנו לה בקבוק והיא הייתה חוזרת לישון עד הבוקר.
בחודשים האחרונים עברנו לבית חדש וכעבור מספר ימים גילו תקלה חמורה בבית ונאלצנו להתפנות לבית של ההורים של בעלי חשוב לציין שזאת הייתה תקופה קשה לכולנו והיא הרגישה בזה וגם התחילה גן חדש. מאותו זמן התחילו בעיות הרדמות קשות של בכי וצרחות וכך גם הייתה מתעוררת באמצע הלילה בצרחות.
לפני כשבועיים חזרנו שוב לביתנו ומאז אנחנו מנסים להנחיל את השגרה, בהתחלה היא לא הייתה נרדמת לבד בחדר, היום אנחנו איתה למשך דקה או שתיים ויוצאים.
הבעיה מתחילה לקראת 2:00 לפנות בוקר כשהיא רוצה בקבוק - אנחנו אומרים לה שאין בקבוק בלילה והיא בוכה וצורחת ולסירוגין נרגעת זאת יכול להיות סאגה של שעתיים עד שאנחנו נשברים מעייפות ונותנים לה בקבוק.
אני רוצה להפסיק את הבקבוק הלילות שלנו הפכו לסיוט,אבל לא לא מצליחה - כמו כן היא לא אוכלת כמעט כלום בארוחת הערב ולדעתי היא פשוט קמה רעבה.
בנוסף היא נגמלה מחיתול לפני כשבוע וחצי בלילה עדיין עם טיטול.
אשמח לעצה!!
תודה
קרן

שלום רב,

בני בן ה-3 ו4 חודשים,גמול ביום כבר כמעט שנה.בלילה הוא ישן ללא חיתול ,אבל קורה שיש פיספוסים לעיתים רחוקות.
יש תקופות שבהם הפיספוסים הם רבים ולאחר בדיקה ארוכה מצאתי כי זה קורה רק כאשר אבא שלו נמצא בחו"ל מטעם העבודה.לדוגמא מתוך 4 לילות שאביו לא נמצא 3 לילות הוא קם רטוב כשהאבא חוזר הכל חוזר לשיגרה וללא פיספוסים כמעט. אציין כי כאשר אביו נמצא הילד קם בלילה ביוזמתו לשרותים.

אשמח לעזרה

תודה

שלום רב !
אני אם לבן שנתיים ועשרה חודשים דיברתי עם הגננת על ההתקדמות שלו בגן והתרשמות שלה מהילד שיש לו בעייה רגשית חברתית הוא אינו יודע לשחק עם חברים ובמשותף, חוטף להם מהידיים משחקים ,עקשן ואימפולסיבי יש לציין שהילד יחסית לילדי הגן אינו יודע להתבטא בדיבור כמותם.ניסיתי להפגיש אותו עם ילדי הגן אחרי הצהריים והם אינם רוצים לשחק איתו .
ובהליכה משותפת איתם מנסה להכריח אותם לתת לו יד וכשהם לא רוצים מאיים בזה שהוא לא ממשיך ללכת איתנו, אני מצידי מאיימת עליו שאם הוא לא ממשיך אני ממשיכה ללכת או ושאני מעוניינת שיתן לי יד אבל הדבר לא מעניין אותו ומתחיל בבכי שאינו נגמר.
שאלותי הן האם יש ברשותי כלים לעזור לו האם יש חוגים אשר מפתחים כישורים חברתיים המתאימים לגילו?
והאם אני נוהגת בתבונה כאשר אני "מאיימת" עליו שאני ממשיכה ללכת בלעדיו כאשר חבר לא נותן לו יד ?
אשמח לתשובות בתודה מראש עינב :)

שלום רב
בני בן ה 6 סובל מחרדות כאשר הוא צריך ללכת לישון, הוא לא מסוגל לישון לבד ואם שמתי אותו במיטה ואני יוצא רגע מהחדר הוא רודף אחרי, בוכה לפעמים שאני יוצא ורוצה שאני אשן איתו עד שירדם או כל הלילה, אם יצאתי לרגע מהחדר מתכסה בשמיכה ולא מציץ עד שאחזור גם אם קיץ והוא מזיע...

היו לנו שיחות והוא אומר שהוא מפחד מהחושך אך הדלקתי לו כמה מנורות לילה וזה לא עוזר...

פשוט מפחד להיות בחדר שינה לבד , אפילו שאחיו בן השנה וחצי ישן איתו באותו חדר.
כאשר אני לא בבית ואשתי נמצאת הוא פחות עושה לה בעיות רק מתכסה כולו בשמיכה אבל "נותן לה " לצאת מהחדר....

ניסיתי לתשאל אותו אם הוא מפחד ממפלצות וכו והוא אומר שלא...

האם יש כילים להתמודד עם זה (מאמר לקרוא...)?
האם הפחד הזה הוא טבעי לילד בן 6 או שזה מצריך טיפול?