פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

בני בן שבע סיפר לי שכאשר הוא רואה ילדה יפה הוא מרגיש שאיבר מינו עומד וזה גורם לו לאי נוחות ואז מרגיש דפיקות לב ולא רוצה להיות מאוהב לדבריו אמרתי לו שחשוב לשמור על פרטייות הגוף וזה חלק מהתפתחו של הגוף איך צריך להתמודד ולהיחס לזה

ביתי בת חמש וחצי. לאחרונה החלה לגלות סימני חרדה ודאגה ממשהו רע שעומד להתרחש. בכלל זה מגלה רתיעה קשה מלעשות אמבטיה. ניסינו להקל עליה בכל דרך אפשרית כמו: בלי דוש, רק למלא אמבטיה, להתקלח בכיור, לשחק איתה במים, להיכנס איתה למקלחת, לתגמל בפרסים על מקלחת רגועה ונעימה ללא בכי ועוד ועוד. ללא הועיל. הילדה מפחדת מלהתקלח. מה עושים?

שלום לך בני בן ה15 גר אצל אביו המשמורן לאחר מאבק משפטי רחב שבו אני זכיתי במשמורת אך הילד רצה ואני נעתרתי ועבר לאביו. הם עברו יחד לגור בעיר רחוקה ממני 2 שעות נסיעה. יש הסדרי ראייה הבן בקשר מצוין איתי ואני נוסעת לבקר אותו. מצאתי לי זוגיות אחרת ועברתי לגור עם בן זוגי במקום עדיין מרוחק מהבן. הוא מגיע לבקר ישן כאן והיחסים עם בן הזוג משפחתיים. הכול פועל טוב האבא מגדל אותו כראוי והבן נראה טוב אוהב ומשתף. עכשיו כשהוא עלה לתיכון הוא מתחיל להתעייף מנסיעות ארוכות לפה ובשיחה הסתבר שהיה מרוצה אם הייתי עוברת לגור לידו. אני רוצה שתהיי יותר מעורבת בחיים שלי.
זה אומר שאני צריכה לעזוב את הבית שלי להשאיר כאן את הבן זוג להשכיר דירה באיזור המגורים של הילד . רגשות רבים צצים כאן, האם אני צריכה לעזוב הכול ולהיות לידו, מה עם החיים שבניתי הבן זוג שלי לא יכול לעבור איתי. מה עם נפשו של הילד? ב3 שנים האחרונות הוא גר עם אבא ועכשיו הוא רוצה גם אותי בסביבה.
האם יש בכלל דילמה או שאני אמורה לעשות מה שהילד מבקש?
תודה

שלום, בני בן ב4 (מס' 3 מתוך 4 ) מתנהג באופן מעורר דאגה, הוא בלתי צפוי וכאילו לא מודע לסכנות, הוא ילד חכם וחייכן אוהב להישתולל ולהצחיק את אחיו ואחותו, לאחרונה עברנו דירה והוא נכנס לגן חדש מה שהקצין את השינוי שבהתנהגותו, הוא גם חזר להרטיב בלילה דבר שגרם לנו להחזיר לו את הטיטול לשעות הלילה,הוא קם לפעמים מוקדם מאוד בבוקר נכנס למטבח מטפס ונוגע בכלי מטבח מסוכנים לפעמים הוא גורר את אחותו הקטנה בת השנתיים וחצי לתוך זה, הם מתפשטים פותחים את המקרר ושופכים את תכולת המקרר על הריצפה (ביצים, חלב, שמרים, רטבים, גבינות וכו') הכל יחד. בפעם הראשונה הגבנו בהלם מוחלט כשמצאנו אותם ככה וכשבידו סכין, לאחר שקילחתי אותם הסברתי להם כמה שזה מסוכן ואסור, אך לאחר שבועים זה חזר על עצמו,וכשהוא יושב בשקט הוא מוצץ אצבע וסותם את האוזן בידו השניה ומתעלם מהסיבה,הוא מאוד רגיש ומלא יצרים, יצויין שאחיו הבכור בן ה11 סובל מפיגור עמוק וחי בבית איתנו. אשמח לקבל תגובה, אמא מיואשת ועייפה.

שלום,
בני בן 3 ו- 4 חודשים גמול פרט לשינת לילה כבר חצי שנה בחודש וחצי האחרונים הוא מפספס באופן קבוע קקי אבל רק בבית.
בגן שביררתי את הנושא נאמר לי כי הוא עושה קקי וגם הוא נמצא בחצר הוא רץ לשירותים.
אני כל הזמן מדברת איתו ומסבירה אבל כלום אני מרגישה שהוא עושה בכוונה.
מה עושים? בינתיים אני מתעלמת ואני לא יודעת אם זה נכון בעלי כבר שבור מהעניין ואפילו אמר לו כי הוא יחזיר לו את הטיטול.

עזרתכן
תודה.

ביתי בת השנתיים.בת יחידה,מפונקת טיפה,התחילה להגיד רק עכשיו מילים..היא מזמזמת המון את השירים שאנחנו שומעים.איך שאני אומרת לה להגיד את המילה לאבא או לשיר היא מאוד מתביישת..כמובן שאנחנו לא מבינים את הסיבה כי האבא כל היום איתה בבית(הוא עובד דרך הבית)ושוב אם הסבתא אומרת שתגיד משהו או שתביא בובה נגיד היא מאוד מתביישת וכנ"ל היא מתביישת.היא אוהבת להצטלם ולראות את עצמה בוידיו או לראות את עצמה במראה
האם זאת בעיה ?אני צריכה לפנות איתה לבדיקה?האם זה יעבור מעצמו?
תודה מראש בתיה

שלום,
אני גרושה שנתיים ואמא לבת 9.5 יש לי בן זוג ביחד חצי שנה. עדיין לא הצגתי לה אותו פורמלית. הגיע כאורח עם עוד אורחים מספר פעמים לארוחת שבת אצל הוריי. התארח אצלנו פעם לבד. שאלה אותי לאחרונה מי הוא ולמה הוא פתאום מופיע כל הזמן. אמרתי לה שהוא חבר. היום לקראת יציאתנו לארוחת ערב שבת עשתה לי ממש טרור שלא רוצה ללכת להוריי אלא להשאר לבד בבית. זה הגיע עד כדי הרמת יד ובעיטה. אינני יודעת אם קשור אל בן הזוג ישירות כי כבר יודעת שתפגוש אותו שם או שסתם עשתה שרירים.

בכל מקרה אשמח לדעת כיצד מומלץ לתקשר את הזוגיות החדשה מולה וכיצד לנהוג במצבים כגון זה שעשתה היום?.
בסופו של דבר הלכה איתי זה היה אחרי איומים על עונש כבד, אחרי שאימי נסתה לשכנעה ואחרי שדברה עם אבא שלה בטלפון ונסתה לשכנע אותו לבוא לקחת אותה. אני ממש נטולת כוחות אחרי הערב הזה.

תודה רבה

שלום,
יש לנו בן 9.ילד חברתי ולא מושפע מאחרים.לאחרונה יש לו חברים חדשים בגילו.
גילינו שיש לו הרבה מילים סלנג גסות .
לפני כמה ימים הוא סיפר לי ,שהחברים נוהגים להראות אחד לשני את הפין .ניסו גם
להסתכל על פינו .הוא סירב.
היום נודע מהוריו של חברו אחר, שהבן שלנו והראה לו את איבר מינו.
דיברנו עם הבן , הוא אמר שזו היתה בדיחה בלי כוונה רעה.
אבל אנחנו (אני ובעלי) ו מזועזעים מזה
אני לא יודעת מה לעשות במקרה הזה .
אשמח לקבל כל המלצה איך לפתור את הבעיה? לא כל כל רוצה שבני יהיה סוטה.
לא כל כך רוצה שעניין יגרום לו לאבד חברים,להרגיש לא בנוח וכו'.
תודה

שלום. אני חד הורית לבן שנתיים וחצי. עד לפני כחודשיים שלושה התקלחנו תמיד בנפרד. מאז מדי פעם (אחת לשבוע בממוצע) יוצא שאנחנו מתקלחים יחד. או שהוא צופה בי ואז מתקלח אחרי. לפני המקלחות יצא שהוא רואה אותי פה ושם ערומה או מתלבשת. בתחילה עסק בהשוואות (לאמא יש ציצי גדול - שלי קטן או לאמא טוסיק גדול) אבל לא מתעסק בזה הרבה מדי. בעיקר לומד לחקות את תנועות המקלחת... שאלתי היא בטווח הארוך - האם תקין ? כיצד עלול/עשוי להשפיע עליו ?ג

שלום. בני בן 6, השנה עלה לכיתה א. ילד נבון, חכם, שמח, חברותי. לאחרונה, מזה כחודשיים החל לפתח/לסגל לעצמו "טיק" של כחכוך בגרונו והוא עושה זאת בתדירות מאוד מאוד גבוהה, כל יום, כמעט כל הזמן..אינני יודעת מה המקור לכך ולכאורה על פניו לא נראה שיש לו קשיי הסתגלות מיוחדים לכיתה א' או כל דבר אחר. למיטב ידיעתי הדרך הטובה ביותר לגרום לזה לחלוף היא להתעלם אבל היתה פעם או פעמיים שפשוט כבר השתגעתי מזה וביקשתי ממנו להפסיק עם זה, אז הוא טען שהוא עושה זאת בגלל צרידות. מה עלי לעשות, האם להמשיך להתעלם? כמה זמן? ומה אם זה לא יחלוף בתקופה הקרובה?

שלום רב,

בני הבכור בן 2 ו 5 חודשים. לפני כחצי שנה נולדה לו אחות קטנה. הוא מתייחס מאד יפה אליה ואוהב אותה.

לאחרונה הוא הראה שהחיתול מציק לו, מדי פעם פותח אותו ומוציא אותו ונשאר ערום.

לפני כחודש הוא ביקש תחתונים, שלחתי אותו לגן עם תחתונים והרבה בגדים להחלפה - בגן הודיעו לי שהוא עשה פיפי בתחתונים וזה אפילו לא הציק לו והוא לא אמר מילה.

היום, להזכריכם אחרי חודש, הוא ביקש שוב תחתונים - אמרתי לו שאין בעיה אבל שיאמר לי מתי הוא צריך פיפי או קקי (כל כמה דקות שאלתי אותו אם הוא צריך , הוא אמר שלא אבל בכל זאת הלכנו לשירותים אבל הוא לא עשה כלום). כל פעם אחרי כמה דקות אחרי שהיינו בשירותים (ולא עשה כלום) יצא לו בתחתונים (הוא לא התעלם מזה הוא אמר שיצא לו פיפי). אחרי 4 פעמים התייאשתי ושמתי לו חיתול.

שאלתי היא .. האם הוא לדעתכם מוכן לגמילה? איך הדרך הנכונה ביותר לגמול ילד בגילו.?

תודה
לילך

שלום רב,בתי בת השנה ו-9 חודשים ילדה מאוד בישנית.לוקח לה זמן להשתחרר בסביבה חדשה וליד אנשים שהיא לא מכירה.אני מבינה שזה טבעי ומאפיין חלק מהילדים.אגב,היא ילדה בדרך כלל בריאה ומתפתחת מאוד יפה.מדי פעם שמתי לב שאם אנו נמצאות יחד(נניח תוך כדי משחק בבית) ואני אומרת לה משהו בבקול טיפה יותר חזק -היא ממש רצה אלי בפחד.בהתחלה לא ממש התרגשתי מזה אך לאחרונה היינו יחד במשחקיה (אצלנו בבניין רק אני והיא) וקראתי לה בקול שמח ,היא שוב רצה אלי בפחד.נסיתי לעשות את זה שוב לאחר כמה דקות,על מנת לגבש את הדעה,הילדה רצה אלי וגם אחרי זה פחדה להגיע לכדור לבד.אתמול קרה דבר שבכלל הלחיץ אותנו.הגיעו אלינו זוג חברים עם ילדה בת גילה ושהיא מכירה .כאשר הילדה שלהם בכתה-הילדה שלי ממש נכנסה להתקף חרדה.רעדה ולא הפסיקה להיצמד אלי.זה המשיך לפחות חצי שעה ברציפות וחזר על עצמו כמה פעמים(כל פעם שהילדה שלהם בכתה).האם יש צורך לפנות למישהו(רופא התפתחותי למשל)?בתודה מראש נטלי.

שלום! יש לי תאומים בנים בני חמש וחצי אנחנו גרים בשכונה די סגורה. מרבית הילדים משחקים לבד בחוץ והגילאים שלהם 6- 9
שאלתי באיזה גיל אפשר לתת לילדים לשחק בחוץ לבד ?בנוסף השכונה שלנו היא שכונה של בתים פרטיים כך שהגישה החוצה מאוד פרוצה

שלום ,
הבת שלי בת ארבע וחצי ,(שיש לה אחות בת שנתיים ותשעה חודשים)יש לי בעיה אחת קטנה שהפכה עם הזמן לבעיה גדולה ,זה שהיא רוצה להשיאר כל הזמן בחברת ילדים ,כאשר אנחנו מבקרים אצל אנשים שיש להם ילדים היא מסרבת ללכת הביתהומתחילה לבכות ולצרוח וזה לא נעים בכלל ,היא כל הזמן מבקשת ממני ללכת ולשחק אצל מישהו או להביא ילדים אצלי הביתה ,אני לפעמים מסכימה ולפעמים לי ומסבירה לה למה בדיוק אני לא מסכימה (אני גם עובדת )ומסבירה לה שהיום אנחנו נישאר בבית ונשחק שלושתינו (אני היא ואחותה הקטנה ) (אבא שלה רוב הזמן בעבודה - )היא לרוב לא מסכימה ומתחילה לבכות ולצרוח ,הבעיה שלי איתה היא שגם כאשר אני מסכימה שהיא תלך לשחק אצל השכנים או לזה שהיא תביא ילדים לשחק היא לא מסתפקת בשעה -שתיים או אפילו שלוש שעות דבר זה ךלא מקובל עליי וכאשר אני מבקשת ממנה לחזור הביתה היא שוב מתחילה בבכי ובצרחות שלה ואז אני נאלצת להביא אותה בכוח ולהכניס אותה לחדר שלה לכמה דקות ,אני מודה שזה לא עוזר ,אני חייבת להגיד שההתנהגות שלה מציקה לי מאוד ומשפיעה לרעה לרעה על המצב האוירה הכללית בבית -המון עצבים .
מצה לעשות איך לשים גבולות
הבת שלי מתנהגת אחרת בגן הגננת אומרת רק דברים טובים עליה ובכלל לא מבחינה בהתנהגויות יוצאות דופן להפך,
אני לוקחת אותה לשני חוגים -אנגלית ותנועה -
ומקפידה על יום בילוי משפחתי לפחות פעם בשבוע ,
אני רוצה לדעת איפה פיספתי איתה כי עם אחותה הקטנה הכל הולך חלק ואין בעיות

יש לי ילד בן שנתיים וחצי,וילדתי בן נוסף לפני שלושה חודשים.

כשהייתי בהריון,על מנת לשתף אותו בתהליך של אח קטן וחדש וכו,היינו מקריאים סיפור גם לתינוק שבבטן.תוך כדי,הוא גם גילה שיש לי פופיק בבטן,נקודת חן,ציצי (יודע מהנקה) וכו.עד היום,הוא "מאניש" את כל האיברים הללו,ולעיתים אני לא בטוחה,האם הוא מבין שהם חלק ממני.כששואלים אותו למי בטן שייכת,ופופיק וציצי,הוא אומר שלאמא,כלומר הוא מבין.אבל הוא שואל המון פעמים ביום,מה ציצי אומר על זה שעידו(שם בדוי)קופץ על המיטה? או שאני אומרת לו בוא תן לי נשיקה,"לא,רק לציצי".או למשל הוא בא אלי ואומר הנה קטפתי פרח בשביל בטן,או הכנתי ציור לנקודה(נקודת חן בבטן שלי.

בקיצור,רציתי לשאול,האם הכל בסדר?האם אני עשיתי משהו לא נכון?האם לשתף עם זה פעולה?או להגיד שכל החלקים האלה הם בעצם אמא?

אני ממש אובדת עצות.

תודה