פורום פוריות, פריון, הפריה חוץ גופית, IVF - יש לך שאלה?

בדיקת פרופיל הורמונלי בימים 3-5 למחזור בודקת את כל הצירים ההורמונלים של הבלוטת הנוטלות חלק בהליך הרביה

אכן

1.הטיפול התרופתי נשלט יותר טוב ומאפםשר תמרון ההחזרה בהתאם
2.לגיל יש השפעה שולית על כניסה להיריון מתרומת ביציות
3.שרירת סובסירוסי אינו משפיע על הסיכוי להשתרשות

בין יום 3-5 למחזור

עדיף להתחיל ביום 3 כדי לאפשר גיוס זקיקים אופטימלי

השראת ביוץ באמצעות דקפפטיל מחייבת תמיכה הורמונלית מסיבית מאחר וטיפול כזה כרוך באי ספיקה לוטאלית ,בכל מקרה תוספת הפרוגסטרון תידרש עד לשבוע 7 להיריון

הפרשה חא הולמת של פרוגסטרון לאחר הביוץ

חירור השחלות בלפרוסקופיה (Laparoscopic ovarian drilling-LOD) באמצעות צריבה עם monopolar cautery או לייזר נמצא יעיל להשבת ביוץ ולהשגת היריון, בעיקר בנשים במשקל תקין ורמות גבוהות של LH. מספר החורים הרצוי הינו בין 4 עד 10 בכל צד בהתאם לגודל השחלה. יתרונות הטיפול הם טיפול חד פעמי,שיעורים נמוכים מאד של הריונות מרובי עוברים,ללא סיכון לגריית יתר שחלתית..
ההנחה היא שהפחתת המסה הקריטית של הזקיקים ע״י הצריבה מפחיתה את הפרשת החומרים הפעילים המשפיעים על יותרת המוח ,וכתוצאה מכל מושג איזון הורמונלי הדרוש לצורך התהוותו של ביוץ סדיר.
אצל נשים שאינן מבייצות בתוך שלושה חדשים מהניתוח ניתן להתחיל טיפול בכלומיפן ציטרט או בגונדוטרופינים במינון נמוך באופן מוצלח

עיקר הסיכונים נובעים מביצוע הלפרוסקופיה,וההרדמה הכללית.

ניתוחים לפרוסקופים מבוצעים ע"י ניפוח חלל הבטן באמצעות גז (פחמן דו חמצני) והחדרת מצלמה וכלים כירורגים דרך מספר חתכים קטנים בדופן הבטן.
הגישה הלפרוסקופית היא בעלת השפעות פיזיולוגיות משמעותיות בעלות השלכות על עבודת המרדים-עליה בלחץ הבטני עלולה להפריע לחזרת הדם מהגפיים התחתונות והבטן אל הלב ולפגוע בכך בתפוקת הלב ולחץ הדם. העליה בלחץ מעלה גם את תנגודת כלי הדם לפליטת דם ע"י הלב.
כמו כן, ניפוח הבטן גורם לגירוי מכאיב ולשחרור הורמונים היוצרים עליה בקצב הלב ולחץ הדם. בנוסף ישנן השפעות נשימתיות-העליה בלחץ הבטני משפיעות על הפרמטרים ההנשמתיים ולעיתים מקשה על הנשמת החולה. במקרים קיצוניים יש צורך להפחית את לחץ הניפוח (מה שמצמצם את שדה הראיה של המנתח) או לעבור לניתוח בגישה פתוחה. חלק מהפחמן הדו חמצני המשמש לניפוח הבטן נספג בדם ומעלה את ריכוז הפחמן הדו חמצני בדם. עליה זו עלולה להוביל לשינוי מאזן החומצה-בסיס בדם, שינוי ברמות אלקטרוליטים בדם, ומצריכים התערבות מצד המרדים במעקב ובהתאמת הפרמטרים ההנשמתיים.סיבוך נדיר הוא תסחיף פחמן דו חמצני
עקב החדרת הגז לתוך כלי דם, דבר שיוצר תסחיף מסכן חיים. המרדים יתמוך בחולה באמצעות חומרים המשפרים את תפקוד הלב, כלי הדם ויבצע תמרונים להפחתת ספיגת הגז וזירוז פינויו מהדם.
פחמן דו חמצני המנופח בבטן עלול לעיתים לדלוף למבנים בחזה (החלל הפלאורלי-המקיף את הריאה, הפריקרדיאלי-המקיף את הלב, המדיאסטינלי) וליצור סיבוכים המודינמים ונשימתיים שיכולים להיות מסכני חיים. זיהוי מקרים אלה מצריכים ערנות של המרדים ותגובה מהירה.
אמפיזמה תת עורית של פחמן דו חמצני-ניפוח פחמן דו חמצני מחוץ לחלל הצפק (החלל הבטני) עלול להוביל להופעת בועיות פחמן דו חמצני עוריות בחזה ועד הצוואר. תופעה זו מלווה בעליה משמעותית ברמת הפחמן הדו חמצני בדם. בד"כ התופעה חולפת במהרה אך לעיתים מצריכה הפסקת הפרוצדורה.
בנוסף יתכנו כאבי כתף בעקבות גירוי הגז המגרה את העצב הפריני
בעקבות ניפוח הגז במהלך ניתוח לפרוסקופי מוביל לגירוי הסרעפת כך שיתכן כאב עמום בכתף לאחר הניתוח.
לפרוצדורה של חירור השחלה אין כמעט תופעות לואי.

Z-score -מתיחס למראה גרעיני הביצית והזרע לאחר ההפריה (לאחר 16-18 שעות מההפריה)-גודלם של הגרעינים,אופן הסתדרותם בתא,ומספר הגרעינונים למחרת ההפריה יכול לנבא יחד עם מספר התאים והמראה שלהם ביום 3 לאחר ההפריה את העוברים בעלי פוטנציאל להתפתח לבלסטוציסטים עם סיכוי משופר חהשתרש

אם קיימת אפשרות כזו המלצתי חא לקחת את הגלולה

הייתי ממליץ להתחיל להפחית את התמיכה בהדרגה עד שימלאו להיריון 12 שבועות מלאים

מלבד המעקב אחרי בצקות,הפרשת חלבון בשתן,ולחצי דם,קיימת היום בדיקה לחלבון המנבא בשיעור גבוה סיכוי לרעלת היריון

לא פגעה