הבן של אמא... מה עושים?!

היי שירי,
אני חייבת לציין שאני התחתנתי עם בעל שהיה "סופר-דופר" קשור לאמא שלו, עם הזמן-ככל שהזוגיות העמיקה הקשר ביניהם הלך והתרופף.
זה ממש תלוי באופי שלו-הרבה יותר מהאופי שלה. אם הוא יהיה חזק מספיק להשתחחרר ממנה תהיו מאושרים.
נסי לדבר איתו הכי בעדינות שאפשר ולומר לו אפילו עד כמה את מעריכה את אימו- תתפלאי,זה עושה את העבודה, מה שנקרא-"בהפוכה"..
שיהיה בהצלחה, אשמח לשמוע מה קרה,
נילי.

ממה שסיפרת, הבעיה האמיתית אינה "אמא שלו", אלא העובדה שאת חוששת מאוד מכך שאם תדברו על מה שקורה, זה יהרוס לכם את היחסים. כלומר, לא אמא שלו תהרוס לכם את היחסים.
זוגיות טובה באמת מושתתת על היכולת לדבר מבלי שהמילים שנאמרות יהרסו את הקשר, האהבה והיחסים. נראה לי שזה הדבר שאת/ם צריכים ללמוד "ויפה שעה אחת קודם..."
בניגוד להמלצה שקיבלת בפורום "תמיכה וזוגיות", להערכתי אין צורך ששני בני הזוג ישתתפו בסדנא. מספיק שאחד עושה שינוי בכדי שזה ישפיע על האחר.
כלומר: מספיק בהחלט שאת תטפלי בקושי שלך ותלמדי את בן-זוגך/אהובך שהמתנה הגדולה ביותר שניתנה לבני האדם הנה היכולת לדבר. דרך הדיבור והשיחה אנחנו לומדים ומתפתחים, גם במקרים בהם לא תמיד נעים לנו לשמוע את הדברים. תתבונני בזוגות שאת מכירה, כאלה שיש להם זוגיות טובה באמת ותראי בעצמך שזה המפתח להכל.

תודה רבה על התגובות.

נילי, אני ניסיתי בדיוק את מה שהצעת וראיתי שרע זה לא יכול לעשות, כשאני מדברת לזכותה של אימו - הוא תמיד מעריך שאני יכולה לראות את הדברים האלה. אז אני רוצה להאמין שיהיה בסדר - זה לוקח זמן.
אך גם חייבת להודות שיש הרבה אמת במה שכתבה הילה. אני בהחלט מאוד חוששת מלדבר איתו על מה שקורה, ואל תביני אותי לא נכון - אנחנו מאוד פתוחים ואין נושא שאני לא מדברת עליו איתו, פשוט הרגשתי שכאן העניין סופר רגיש ואני כל כך לא רוצה לפגוע ברגשותיו - או שירגיש שהוא "באמצע" בין הנשים שלו.
לכן, ובעיקר שאין לי מושג איך לגשת לנושא העדין הזה, אני כבר החלטתי להשתתף (לבד - או מקסימום עם חברה נייטרלית) באחת הסדנאות - ואולי שם אני כבר ארכוש כמה כלים להתמודדות עם הבעייה שלי.

שוב תודה רבה רבה לכן!
עכשיו כבר יש לי הרבה יותר סדר בראש - והרגשת הקלה גדולה.

שירי