לא פה ולא שם

שלום נועה,

מוכר לי שכבר דיברנו בעניין, אך אולי איני זוכרת נכון.

אני מאד מבינה את ההתלבטות שלך, ומסכימה שיש סיכויים וסיכונים בהחלטה להישאר ובהחלטה לעבור. יתכן כי בהחלטה לא-להחליט את מרוויחה זמן, וחוסכת מעצמך את פחד המחוייבות והיציאה לדרך. בכל מקרה, והכי חשוב, שבתוכך כואבת צלקת שצריכה להרפא, כאן או שם.

טוב שאת נמצאת בטיפול. המטפלת שלך מכירה אותך היטב, את רקעך, צרכייך וכוחותייך, והיא תעזור לך להגיע למסקנה בהתלבטות שאת עסוקה בה.

אנא שתפי אותה במחשבות אולו, כולל ההתלבטות שלך לסיים טיפול עקב מעבר מגורים. וחישבו יחד מה הכי נכון וטוב לך.

הלואי ויכולתי לתת לך תשובה והכוונה ברורות יותר, אך לצערי המצב לא חד-משמעי. כל התשובות קיימות בתוכך, תני למטפלת לעזור לך למצוא אותן.

בהצלחה

רוני שלום,

לא זוכרת שפניתי לפה בשאלה זו, אם כי שאלתי פעם אחת בנושא אחר.

בכל מקרה, העניין הוא שרק התחלתי את הטיפול, ממש מספר פגישות ספורות.

והייתי רוצה לחדד את שאלתי ובזאת לסיים.

העניין שפה, קרוב למשפחה, היום יותר מתמיד אני חשה פגיעות יתר בשל סיבות שלא אפרט כאן, אך קשור לדימוי העצמי שנפגע.
אני מרגישה שאין ביכולותי כיום להגן על עצמי ואני בתחושה מתמדת של מנוסה, הלחם או ברח. כושר העמידות שלי סביב השעון נחלש, ולכן גם קשה ההחלטה להרים את עצמי יחד עם זאת, ניסיון קודם הראה לי שבמקום מרוחק יותר- משהו בי נושם ומתרווח.

אני יודעת שטוב אעשה ואעלה את זה שוב בפגישה אבל המצוקה היומיומיות מטרידה.

חבל לי לעזוב מהסיבה שמצאתי מטפלת שהכימיה טובה איתה ונראה שיש לי יכולת לעזור.
אבל מאחר וניסיתי במשך השנים למצוא מטפלת שכזו, ולא מצאתי היה לי הסיבה לעזוב ואילו עכשיו ההחלטה לעזוב קשה יותר.
לא מובנת לי ההתעקשות שלי להשאר, שכן אני יכולה להחזיר את כוחותי מהר יותר שם.
רציתי להוסיף, שאני לא ממש אוהבת לכתוב עכשיו בפורום, נראה לי שיכול לפגוע למהלך הטיפול והסיבה בכל זאת היא שאני רוצה לשמוע דעה נוספת.

תודה

הי נועה,

הסיפור שלך מאד מסקרן. כנראה שיש לך סיבות סמויות טובות להישאר היכן שאת, ולא רק מתוך פחד. אולי עוד לא אבדה תקוותך לקבל משהו טוב ומזין מסביבת משפחתך.

אלו, ועוד, הן כמובן שאלות לעיבוד בטיפול.

אגב, ישנם אנשים שנוסעים רחוק כדי להגיע לטיפול שלהם. אנשים אלו מתארים, שהנסיעה הממושכת לאו דוקא מעיקה, אלא מהווה מעין הרחבה של השעה הטיפולית. בנסיעה הלוך הם מהרהרים מה יביאו לפגישה, וכבר מתחילים תהליך של מיון ועיבוד. בנסיעה חזור הם מעכלים ומטמיעים את הפגישה, לפני החזרה למרוץ החיים הגדול. אם תחליטי לעבור, קחי בחשבון אפשרות זו, גם אם הנסיעה ממש ארוכה.