שאלה - אולי אתם יודעים עם מי אפשר

לברר את השאלה הבאה.

הסיפור מורכב אבל אקצר ואפשט אותו:
אני מאובחן כחולה סכיזופרניה, קיבלתי אחוזי נכות מהביטוח לאומי וכו'.

בשנתיים האחרונות אני למעשה בהחלמה מלאה לדעתו של הפסיכיאטר שלי. בקרוב אוותר על הזכויות בביטוח לאומי.. אני מתפקד לגמרי ומרגיש טוב מאד, בלי תרופות המון זמן. בקיצור, בחוויה שלי ושל הסביבה, אני בפירוש לא חולה יותר ולא סובל מהפרעה כלשהי...

אני רוצה ללמוד פסיכולוגיה ולהתקבל למגמה קלינית או תעסוקתית. אני מאמין שאני אוכל לעמוד בתנאים שלהם כי את התואר הראשון באוניברסיטה (בתחום אחר) סיימתי כמצטיין (מעל 95 בממוצע), וגם האנגלית שלי משובחת ואני טוב בסטטיסטיקה, כך שיש לשער שאעבור את מבחן המתאם. אני לא כותב בשביל להשוויץ ביכולותיי, אלא כדי להסביר מדוע השאלה היא ריאלית מבחינתי ולא דיבורים באויר.
אישית, אני חושב שגם יהיה לי ערך מוסף בתור פסיכולוג כי אני מכיר את הנושא של מצוקה נפשית חריפה ברמה האישית, ולא רק מדיווחים והסתכלויות על האחר.

השאלה היא כמובן, אם בכלל יש טעם לפנטזיות בכיוון הזה? האם לא ידחו אותי על הסף בועדת הקבלה לתואר שני בגלל ההיסטוריה הפסיכיאטרית שלי?
ואם נניח יקבלו אותי, האם משרד הבריאות לא יעשה לי בעיות לאחר קבלת תואר שני, במתן הרישיון ?
הרי ההיגיון אומר שאף אחד לא ירצה מטפל עם עבר כזה..

אם אתם לא יודעים בוודאות את התשובה, בטח תוכלו לומר לי עם מי כדאי לברר את כל זה לפני שאני נרשם ללימודים.