שאלה

שלום לך,

זה עניין של גישה, וכמו שאת אומרת אין כלל ברסל בנושא. כל מטפל לוקח את ההחלטות שלו בתוך הטיפולים הספציפיים שלו.
אותו דבר גם לגבי הייחוס של הדברים, זה תלוי גישה ותלוי טיפול. הגישות הקלאסיות יותר שואפות לכך שהמטפל ינטרל את החלקים שלו ויגיע לטיפול כדף חלק, ומכאן שהייחוס ייטה יותר אל המטופלים. גישות חדשות יותר מנסות פחות להיות ניטרלים, אלא דווקא לבחון בתוך הטיפול את מה שמגיע מן המטופל ויחד לראות מה מיוחס למי.

אם את מרגישה שנעשה לך עוול, חשוב שתעמדי על כך, אל תוותרי, ואם את חשה שהצד השני לא מוכן לקחת אחריות, ושזה לא הוגן בעינייך, אינך חייבת להישאר במקום שלא מרגיש לך הוגן.

עם זאת, צריך לזכור כי על אף שעל המטפל להכיר בחולשותיו ולא להתעלם מהם, הוא צריך להביא אותם באופן ישיר בטיפול רק במקרים שהוא מרגיש שיש לכך ערך טיפולי. הטיפול אינו עבור המטפל, ולא נכון שהוא יתפוס מקום, אלא אם כן יש לכך ערך עבור הטיפול הספציפי. לעיתים קרובות על המטפל לעבד את הנקודות החלשות שלו עם עצמו, או בהדרכה או בטיפול, ולא להעלות אותם בטיפול.

לסיכום, בעיניי יותר משחשוב 'כמה משלמים' (וזה גם חשוב), חשובה ההרגשה שלך שאת במקום שהוא הוגן כלפייך, ושאת יכולה לבטא את כל רגשותייך, גם את הכעס ואת הרצון שתהיה הנחה, ושיראו כלפייך אכפתיות. אלו חומרים חשובים. תגובת המטפל היא לאו דווקא להוריד את המחיר - לעיתים זו תהיה כניעה ללחץ מהמטופל שאינו טיפול ושאף מזיק למטופל. אבל חשוב שיהיה לכך מקום ושתוכלו לבדוק זאת באופן שירגיש שמכבד אותך ושמאפשר לך להביע את רגשותייך.

בהצלחה