שמחת חיים

שלום לך,

אתה כותב מעט מאוד, ולא ניתן להבין מכך האם אתה סובל מהמצב< למה אתה קורא אדישות ורצינות? למה חברתך קוראת חוסר שמחת חיים?. כך שלא כל כך ברור מה הבעיה, או אם יש בעיה, פרט לכך שיש פער בינך לבין חברתך.
עם זאת, ברור כי עליכם להתמודד עם הפער הזה באופן שבו אתם רואים את הדברים. אולי תנסו לדבר ולהבין מה גודל הפער, ועל מה בעצם מדובר? אתה יכול לשאול עם מה קשה לחברתך? מה מפריע לה? לבדוק עם עצמך האם אתה מקבל את הערותיה, האם אתה רוצה לעשות שינוי. מה מפריע לך אצלה?
יחסים הם תמיד משא ומתן מתמשך, וטוב שתכנסו לשיח על מה שאתם מרגישים אחד כלפי השני. אולי היא מבטאת את הרצון שלה להרגיש את המחוייבות שלך, את הרצון שלך בה, וכדומה. אולי האדישות משקפת חוסר מוטיווציה או רצון שלך? אולי הם מבטאים משהו שאתה חש בתוך הקשר? קושי או תסכול שאתה מרגיש? שיחה ביניכם יכולה להעלות את הדברים לפני השטח ולהתחיל להבהיר במה מדובר.

בהצלחה

אני בעצמי לא בטוח שאני מבין למה היא מתכוונת כשהיא אומרת שמחת חיים.
היא טוענת כשגם כשאנחנו עם חברות שלה, לדוגמה, אז הן חושבות שאני כעוס או "סובל" ואני מסביר שקשה לי להפתח במהירות ליד אנשים חדשים, ביישנות, אז יש שמפרשים את זה כחוסר נחמדות או לא יודע מה.
וגם אני לא יודע אם יש לי מה ללכת לפסיכולוג כאשר אני בעצמי לא מבין מה הבעיה ומה להגיד לו, ועוד יותר חמור מכך, שאני די משוכנע שאין שום בעיה, אנשים שמכירים אותי לעומק, חברים טובים וותיקים, לא מגדירים אותי כחסר שמחת חיים או עצוב או לא יודע מה אלא להפך
אשמח לעזרה
תודה

שלום אלרועי,

אין לי הרבה מה להוסיף מהתגובה הקודמת. עליכם פשוט לשוחח ביניכם ולנסות יחד להבין מה מפריע לכל אחד, ואיך אתם יכולים לבוא אחד לקראת השני. לחשוב איך לעזור לך להרגיש בנוח יותר ולהיות פחות סגור, ואיך אפשר שלא יחוו אותך ככעוס או סובל.
ומאידך להיות קשוב לקצב שלך, למינון המתאים לך, וכן הלאה. אתם תצטרכו לדבר על הדברים האלו ולראות האם אתם יכולים בתוך מערכת היחסים שלכם להגיע יחד לפתרונות שיקדמו אתכם, שדרכם תתרמו זה לזה, ותוכלו להנות מן התמיכה האחד של השני.

בהצלחה