בצד לבד

אני אתחיל מזה שאני נורא נעלבתי מחברתי הטובה
שאנחנו מחשיבות אחת את השניה כחברות טובות

היא חזרה מחו"ל לאחר טיול של חצי שנה, כשחזרה נורא שמחתי
ובאתי אליה,ישבנו עפ עוד חברה איזה שעתיים

יום למחרת לא דיברנו ,והתקשרתי אליה היא לא זכרה את השיחה
ורציתי לצאת הערב,הייתה עסוקה
ואמרה שמחר נפגשת בבוקר עם חבר אחר ,ובצהריים ככה וככה
ובקיצור עסוקה בלפגוש חברים שונם.

ואמרה שניפגש בסופ"ש.
אני מודעת לזה שהבחורה עסוקה ויש לה הרסה אוהבים שרוצים לראותה,
ולכן גם אני לא נתתי לעצמי להיות הכי זמינה בעולם, בשבת לא אוכל בכלל,ומחר יש לי משעות אח"צ עד הערב,בכוונה תיחמתי את הזמן ,כדי לא להפגע ממנה
תיחמתי אותו באנשים או דברים שהיו פה בחצי שנה בניגוד אליה, ובדברים חדשים מאוד חשובים כרגע,
אני מאוד נעלבת ממנה שכשבאתי אליה בשלישי היא לא כבר קבעה איתי מתי נפגשים,שאחננו אמורות להיות חברות נורא טובות,אבל היא פוגשת קודם חברים אחרים..
מה גם שחלק מהחברים האלה ניסיתי לראות אותפ ולא היו פנויים עבורי אבל עבורה הם כן פנויים....

נמאס לי להרגיש מקום לא חשוב בחיי הסובבים אותי....

הייתה לי גם את העביעה הזו עם האקס שלי ,שהרגשתי שהכי חשוב לו זה לראות את המשפחה שלו וחברים מסויימים,ואותי הוא רואה ככה שנוח לו ,דיברנו על זה רבנו על זה ,נפרדנו
....
למה אנשים לא נותנים לי את ההרגשה שאני מאוד חשובה להם?

אני פעילה ויודעת להעסיק את עצמי ,ואני לא מחפשת חברהכל הזמן ,אבל מאוכזבת כל פעם מאנשים....

מה לעשות עם חברה זו ,כיביכול צחקנו ואמרנו שזה טוב חזרנו לשיגרה שכל אחת עמוסה
אבל נורא נעלבתי שהיא לא קבעה איתי אפילו כבר ליום למחרת להפגש...

וגם חבר טוב שהרבה פעמים לא זמין כי הוא בוחר לעבוד הרבה ,אבל כשזוגתו תעבור לגור איתו אז הוא יצמצם בשעות ... למה עבורי אף אחד לא מתאמץ ,למה אני כ"כ לא חשובה
גם לא לחברים הטובים ולחבר לשעבר...

גם אני מאוד כועסת עליה, שלפני הנסיעה בקושי היא זמן פנוי וכשהיה לה זמן היא נסעה לאילת ל3 ימים עם חבר שממנו נפרדה בגלל הנסיעה.... חבר חדש של חודשיים...