פרטיות!!!

שלום לך,

לא ברור לי בדיוק מה השאלה שלך, או לפחות נדמה כי על השאלה הראשונית שאת מציגה את עונה בעצמך ולא זקוקה לתשובות מאחרים.
את כותבת באופן ברור כי את רוצה חדר משלך, שבו תהיה לך עצמאות וחירות. זה נורמלי מאוד לילדה בגילך. אם את מרגישה שאת זקוקה לפרטיות, ולחדר משלך, ושאינך רוצה לישון עם אימך, הרי שזה לגמרי מספיק.
המצב רוח שבו את שרויה מתאר את ההשפעה שיש לזה עלייך, ומבהיר כי את לא אדישה לכך. לכן ברור שזה משפיע עלייך. ברור כי לחיות במצב לא רצוי, ומתוך תחושה של חנק וריקבון את מתארת, משפיע על המצב הנפשי לרעה.
את לא כותבת מדוע זה המצב? האם זה מתוך צורך כלכלי? האם זה צורך שהיה שלך והשתנה? של אימא? הרגל? וכו'.
על כל פנים, אם ישנה אפשרות שתקבלי חדר משלך, ואת רוצה בכך, אז רצוי לפעול לשם כך. אם המצב בבית לא מאפשר זאת, את יכולה עדיין להעלות את התחושות שלך, ואת ההיזקקות שלך לפרטיות ועצמאות, ולראות איך אפשר לשפר את התנאים האלו בנסיבות הקיימות. האם אפשר לתת לך זמן שלך שהוא פרטי בחדר? האם אפשר לסדר לך ארון שלך? וכדומה. חשוב שתבטאי את התחושות שלך, ושתוכלו לחתור יחד לפתרון המיטיב ביותר בנסיבות הקיימות.

בהצלחה