לא מגיעה למקום הזה שוב...

שלום,

אני רוצה מטפלת שתאהב אותי- שתראה אותי- האם זו בקשה מוגזמת מדי ? או פנטזיה?

נהייתי מאוד בודדה בשנים האחרונות עקב משבר. ובטח

אני מרגישה שעד לא ארגיש טוב - לא אוכל להשיג את מבוקשי.

בתקופות שהרגשתי טוב- הייתי כ"כ חיונית שיכולתי להשיג לעצמי אהבה, או לפחות יכולתי לקבל הזנה.

אני סובלת. באי שקט ובריקנות בלי שמחה. מטפלת אחת שאיתה הייתי בסה"כ 2 פגישות הרגשתי טוב ואפילו חזרה לי לרגע השמחה- ודווקא היא לא ששה להמשיך איתי בטיפול וזה הופסק.

אני מסתובבת במעגלים שנים ופוחדת שלא אחזור להרגיש לעולם טוב יותר בגלל שקראתי שזה אפשרי אחרי שאדם נמצא במצב הזה הרבה זמן.- האם זה נכון?

פעם חיפשתי דברים חיצונים להשגת האושר והצלחתי למצוא ולהחזיק כך לתקופות. היום חל אצלי בלבול ואני לא מחפשת אותו יותר בחוץ ולכן גם הפסקתי לרדוף אחרי דברים שעושים לי טוב- כי אני כבר לא מאמינה למשל בהם יותר.

אני חשה אשמה שאיני יכולה למצוא חזרה את המקום הזה בפנים שטוב לי ושהיה מאפשר לי לחיות בחיוניות רבה, ולכן הכשלונות חוזרים ונשנים.
איבדתי כיוון ואת המרכז שלי, ואפילו טיפול איני מצליחה למצוא מקום מכיל ואמפטי שיחזיר לי את התקווה.
המטפלת האחרונה אמרה שלא בטוח שאצא מהטיפול מאושרת- זו פנזיה.
אז הפסקתי לחלום ולקוות.