עזרה דחוף!!!

קשה לי מאד לומר לאנשים לא
אם מבקשים ממני בקשה לפעמים אני לא מעונינת לבצע זאת - אני ישר חושבת מה הוא יחשוב .. למה אני לא רוצה..
ותמיד בסוף אני מסכימה

שלום לך בתאל,

לפעמים משברים בחיים "מנערים אותנו" ובסופו של דבר גורמים לחשבון נפש, לצמיחה והתחזקות. אני מתרשמת שאת מתחילה בתהליך כזה של התבוננות על עצמך, התבוננות פנימה, חשבון נפש ורצון להפוך לאדם טוב, חזק, ושלם יותר. קבלי את המשבר כמתנה, ונסי לצמוח מהביקורת של בעלך ומההתפקחות שאת עוברת.

נשמע שעד היום חיית חיים חלקיים, ולא חווית את עצמך, את יחסייך ואת החיים במלואם. כנראה פחדים וחששות שונים גרמו לך להקיף את עצמך בחומות ומגננות. קשה לך להכניס אחרים "פנימה" ומתוך כך קשה לך לקבל פידבק, ביקורת, ואולי גם חדירה מינית. את חוששת מרגשות ומשיחה אותנטית.

את בגיל מצויין להתחיל לוותר על החומות, ולחוות את עצמך המלא והנפלא.

יתכן כי שאלת שאלה קודמת בפורום הקשורה לסיום הנישואין. אם כן, אל תקחי את זה למקום של כשלון, אלא למקום של הליכה קדימה באומץ ועם המון פתיחות.

כמובן, שלפי אמונתי, טיפול נפשי יכול למאד לחזק אותך ולכוון אותך בתהליך זה, אם תרצי בכך.

בהצלחה!

היחסים שלי ושל בעלי מאד התרופפו -(מצדו)
הוא לא ממש אוהב אותי כפי שבעל אמור לאהוב אישה (לפי טענתו)ולכן אני לא יודעת לאן פני מועדות

אף פעם לא דיברתי על עצמי כפי שכתבתי לך בהודעה קודמת
תמיד התאכזבתי מאנשים שקרובים אלי ברגע ש"פתחתי" משהו על עצמי..

אני נורא מפחדת מהעתיד... אני מרגישה שאין לי אוויר.. כל יום זה התמודדות חדשה..

למי אני אמורה לפנות שיעזור לי???

תודה מראש,
ועל ההבנה...

בתאל

* בעלי מרגיש כל עקש שינוי שהוא עבר(לטענתו)
האם זה אומר משהו??

שוב שלום בתאל,

לצערי לא הבנתי את הודעתך השנייה בגלל שגיאת כתיב.

נראה שהדיאלוג עם בעלך נהיה יותר פתוח וכנה בזמן האחרון. הוא כתובת לשיחה אמיתית, גם אם חיי הנישואין שלכם לקראת סיומם.

את יכולה לפנות למרפאה לבריאות הנפש באזור מגורייך ולקבל טיפול וייעוץ נפשי בחינם (בד"כ עם צורך בהמתנה). גם בעירייה ובנעמת יש שרותי ייעוץ. בקופת חולים יש טיפול מסובסד.

שם תוכלי למצוא אוזן קשבת ויד מכוונת, עד שתטפחי יחסים חברתיים וזוגיים.

כל טוב!