להחליף פסיכולוגית?

אני לא יודעת מה לעשות.. ולא מוצאת עם י להתייעץ. אף אחד לא יודע, וגם אני לא יודעת. ובלי לדעת על מה ולמה הגעתי לכאן..

אני סובלת מדיכאון ומחלימה מבולימיה ומטופלת כשנה אצל פסיכולוגית (בחצי שנה אחרונה פעמיים בשבוע). הרגשתי שנוצר בינינו קשר משמעותי. הרגשתי שאכפת לה ממני, שאני חשובה בעיניה, שהיא נכונה לסייע ולהיות שם בשבילי. אך בשבועיים האחרונים הכל נאבד ומרגישה כאילו עייפתי אותה. כבר לא אכפת לה אם אגיע לטיפול, אם אבטל את הטיפול. כאילו היא מנסה לשדר לי שהטיפול בי הוא עול עבורה, ושאני אמורה לתת לזה סוף.

בקשר בינינו בעבר היו אכזבות, אך הצלחתי להתמודד, להשלים, והיא הצליחה להיות רגישה יותר לצרכיי ולהתאים את עצמה אלי. ראיתי איך היא מנסה, הייתי כולי מלאת הערכה אליה על מה שהיא ועל מי שהיא הפכה להיות בחיי.

אבל בשבועיים האחרונים הכל נהייה אחרת..

לדוג' כשיום לפני שהיא יצאה לחופשה ואני ניסיתי לדבר איתה על נקודה שקשה לי והיא פטרה אותי בנצטרך בשביל זה עוד פגישה, כשהיא רואה כמה אני נסערת וכואבת בגלל זה, מראה על חוסר אכפתיות. כי הרי את הפגישה אי אפשר יהיה להקדים, והיא בחרת שלא לזכות אותי ולו באיזו הקלה רגעית שהיה בכוחה ובאפשרותה להעניק לי.

ויותר מכך, כשחזרה מהחופשה והתלבטתי איתה על ההגעה שלי לטיפול בשל סיבות טכניות שלא תלויות בי, וכל מה שהיה לה להגיד זה תעשי מה שנכון לך? מה היא הבינה מהדברים שלי, שאני לא רוצה להגיע כי אני מעדיפה שלא??? אמרתי לה שפשוט הדיאטנית שינתה את השעה ולא אוכל להגיע לשתיהן. רציתי שתראה לי שקצת אכפת לה שניפגש, שזה חשוב בעינייה, אבל כלום. אמרה אז ניפגש שבוע הבא. כמה חשוב לה שניפגש זה מדהים.
ואיך פעם באותם נקודות יכלה להראות לי שאכפת לך, להיות איתי בהתלבטות ובחשיבות של ההגעה שלי, אבל אין. הכל נשכח. כבר לא אכפת לה.

ואני מרגישה שפעם היתה בה את הרגישות הזו, ודיברנו על הדברים והיא יודעת מה אני צריכה, אך כאילו היא בוחרת להתעלם מכך..וזה מכאיב ופוגע כל פעם מחדש. ואולי זה קשור לכך שא ני צריכה מטפלת יותר חמה, יותר עוטפת, ולא אחת שכל דבר שכזה הוא מאמץ בשבילה?

אך מצד שני, כן היה לנו משהו טוב, אמיתי, אך נראה שאיפה שהוא אבד.. ואני פוחדת להפסיק את הטיפול. לא מכירה מטפלים נוספים..לא יודעת אם יהיה לי רע יותר או טוב יותר..

אבודה.