התייעצות ראשונית

הי מעיין,

לא הבנתי את הסיטואציה. כרגע את הולכת לטיפול אצל שתי המטפלות במקביל, ומתלבטת אצל מי להמשיך? אם כן, האם הן מודעות לכך (זה מאד חשוב!)? או שהיית במפגש אחד וממנו קבעת את הרושם? או שאלו שתי מטפלות מן העבר?

האם הקושי שבו את מעוניינת לטפל קשור בקושי לזהות את הצרכים שלך ולקבל החלטות בין חלופות? (כמו בן זוג, מקצוע לימודים וכו')?

אני מתקשה לתת לך תשובה קונקרטית. על פניו, שתיהן נשמעות סבירות ואין שום פרט שמטה את הכף בבירור. את מכירה את עצמך הכי טוב, ועלייך לעשות חשבון נפש עמוק, מה הסגנון שבסופו של יום הכי יעזור לך להגיע למקום שאת רוצה להגיע אליו. אלו מסוג ההחלטות שרק אינטואיציה פנימית יכולה לכוון בהן. יש אנשים שיותר ייעזרו בסגנון הראשון, ויש שלהפך.

בכל מקרה שתבחרי, תוכלי כמובן לשוחח בגילוי לב עם המטפלת על צרכייך, על מה שחסר לך, ועל משאלותייך. בודאי תהייה מידה של גמישות ונכונות ללכת לקראתך, וגם עיבוד של מה שאין, וגם לא יכול להיות בגלל שהמציאות היא תמיד חלקית.

אגב, מותר לבחון גם אופציות נוספות, לפעמים בחירת מטפל היא מסע ארוך ומשמעותי לא פחות מבחירות חשובות אחרות בחיים.

בהצלחה,

הראשונה שכתבתי עליה הפסקתי לכאורה את הטיפול וביקשתי לחזור (עוד לא נפגשנו), כאשר אצלה אני חודש וחצי, ואז פניתי לשנייה, מהיכרות מוקדמת שהייתי אצלה חודשיים, ולה אמרתי שהפסקתי אבל אני ממשיכה לכתוב לה הודעות כאילו אני בטיפול אצלה בעוד שאני אמורה להפגש אם השנייה.

זה מפחיד אותי הסיטואצייה הזו כאילו יש אצלי מנגון פיצול?

קשה לי אכן לזהות את הצרכים שלי עכשיו, ואני לא מצליחה לשמוע או להשמע לקול האינטואיציה. שכן אצל השנייה, הוותיקה אני מצליחה לדבר בחופשיות ואילו אצל הראשונה, הייתי רוצה שזה היה קורה אצלה. לא יודעת עם מי להפגש עכשיו וזה מלחיץ אותי.

האם ההתנהלות הזו משקפת משהו שקרה או קורה לי בפנים (משהו מפחיד ומדאיג?).

שוב שלום,

מפיתום מלחיץ ומדאיג... את פשוט מבולבלת, לא סגורה על מה את רוצה ומה נכון לך, וקשה לך לדמיין את התהליך לאורך זמן. באופן טבעי, זה מוביל להיסוס ולקושי לקבל החלטה. אני מניחה שאת נתקלת בתחושות וספקות כאלה גם בתחומים אחרים בחיים.

לפעמים מה שעוזר לי בקבלת החלטה שאני לגמרי חצוייה בה הוא.. לזרוק מטבע... אבל לא בהכרח לפעול לפי מה שהמטבע אומרת, אלא לזהות מה אני מרגישה מיד בשנייה שהמטבע נוחתת. האם אני שמחה על התוצאה? או מאוכזבת? זה טריק קטן שעוזר לזהות את האינטואיציה.

בכל אופן, כדאי לסיים את המצב, שאת נותנת לשתי המטפלות הרגשה שאת מטופלת שלהן. זה לא כל כך נעים, ולא הית רוצה שיעשו לך את זה. אפילו שאנחנו אנשי "מקצוע", עדיין אנחנו מפנים מקום רגשי ונקשרים למטופלים שלנו. וכמו בכל יחסי אנוש, גם כאן, "ואהבת לרעך כמוך".

מה שלא תחליטי יהיה בסדר..