זקוקה לעזרה..

היי, אני לא יודעת אם אני פונה למקום הנכון אבל אין לי עם מי לדבר על מה שעובר עליי. אני חיילת שעתידה להשתחרר בעוד כחודשיים. התפקיד שלי הוא להקשיב לבעיות של חיילים וההורים שלהם ולנסות לעזור במה שיש לי אפשרות בין אם זה מול המפקדים שלהם ובין אם זה מול גורמים אחרים שאותם חיילים או הורים זקוקים להם. בנוסף התפקיד שלי כולל גם לעסוק בחללים ובפצועים אנוש, במיקרה ויש מיקרים של חללים אני אחראית לערוך את כל הנתונים, להכניס את הכל למערכת הצהלית וכו'. זה תפקידים מאוד קשים אשר לוקחים ממני את כל האנרגיות, אני מגיעה הביתה כל יום בשעה 18:00 ונופלת למיטה מרוב עייפות, אין לי חשק לכלום, מתוסכלת תמיד ולא רואה תכלית בחיים. בבסיס אני חייבת להיות מאופקת ונעימת הליכות כלפיי האנשים הפונים אליי גם כשהם צועקים עליי או מקללים אותי אך כשאני מגיעה הביתה אני מתעצבנת מכל דבר קטן על אנשים שלא מגיע להם היחס הזה. ההורים שלי התגרשו לפני מספר חודשים ואבא שלי ניתק איתי קשר לפני קצת פחות משנה. אני לא גרה עם אמא אלא עם החבר שגם הוא חייל ואנו גרים עם משפחתו. המצב ביני לבין אימי הדרדר אף הוא. לפני מספר שנים שני ידידים שלי נרצחו, ידיד אחר נפטר מהרעלת אלכוהול וחבר ילדות התאבד לפני כשנה. בנוסף לכל זה לפני מספר ימים גיליתי שגם סבא שלי התאבד בגיל 43 (כל החיים לא סיפרו לי כיצד הוא נפטר, הייתי קטנה כשזה קרה).
אני לא יודעת איך להתמודד עם כל המעמסה הריגשית הזאת ולא יודעת למי לפנות ואם בכלל אני צריכה לפנות למישהו או שאני צריכה להתמודד לבד?
אשמח לתגובה כלשהי..