התרגשות וחרדות לקראת מעבר דירה

שלום נטע.

נכון, שינויים ומעברים כמו שאת חווה כעת מעוררים רגשות שונים, ובמיוחד שינויים גדולים של מעבר מעיר ומעבר מדירה.

כמו שאת מעידה על עצמך, ישנם רגשות מגוונים שמלווים אותך - שאינם מסתכמים רק בתחושה של חרדה - עצב, שמחה, חששות, "פרפרים בבטן". מתאר לעצמי שישנן תחושות נוספות, של סקרנות או ציפייה לבאות. אולי גם תחושה של החמצה? את בדרך החוצה מהמרכז של המרכז והנה כבר נמצא המחליף שלך, דייר חדש לדירה.

אולי אני מכוון לכיוון שאינו נכון, אבל רציתי להוסיף שיש משהו מטעה ומאכזב בהבטחות שמציעה העיר הגדולה תל אביב, משהו שגורר לחפש ולחפש ולחפש, בלי שמצליחים אי פעם למצוא - אהבה, מקצוע, חברים. ייתכן שדווקא כשמוותרים, מורידים הילוך, מחפשים פחות את השיא של השיאים, הקיום נעשה יותר אפשרי.

בכל מקרה, החרדה שאת חווה גם היא קיימת וכנראה שבמצב הנתון, זו כמעט מתבקשת. הרבה פעמים אפשר להפיג או לשכך אותה באמצעות פעילות ספורטיבית. כך או כך, כאשר תעברי את המעבר ותיכנסי לדירה החדשה, ייתכן שתחושי אחרת - יותר רגועה, ואולי גם יותר שלמה עם הצעד שעליו את מחליטה.

שיהיה בהצלחה!

לגבי ה"להוריד הילוך" האמת שכאשר עברתי לתל אביב לפני 9 שנים לא היו לי ציפיות גבוהות, בסך הכל מצאתי דירה קטנה שמצאה חן בעיניי (יותר נכון מצא חן בעיניי הרעיון של לגור לבד, כאשר לפני כן גרתי עם שותפים) ועם השנים בניתי את החיים שלי בתל אביב, התחלתי לתרגל יוגה, נפתחו בפניי חיי תרבות כמו הצגות, סדנאות וכו'. דברים שלא חשבתי שאעשה ועם הזמן הפכו לחלק מהחיים שלי.

עם זאת גם לראשון יש לי סנטימנטים, גדלתי בראשון ובהרבה מובנים אני מרגישה בה בבית.

החרדה היא לא בהכרח מהפרידה מתל אביב אלא מעצם המעבר וכל מה שכרוך בזה, איך זה יעבור ותוך כמה זמן אמצא את מקומי בדירה החדשה ואם הכל יהיה בסדר עם העזיבה וכו'.
בינתיים אני משתדלת מדי פעם לעשות פעילות ספורטיבית כשאני יכולה, אפילו בשעות העבודה יוצאת מדי פעם להליכה קלה, סתם לשם ההליכה אבל עדיין מרגישה את התופעות האלה של מחנק, בחילות וכו' שמתלוות לחרדה.

נטע שלום.

מקבל את דברייך. מתאר לעצמי שתופעות החרדה בכל זאת תחלופנה בעתיד הקרוב.

שוב, שיהיה בהצלחה.