סטיגמה

שלום אריאל.

דבריך המרגשים מעידים על העוול הנגרם לאנשים בגלל תיוגים חיצוניים, דמוגרפיים: מחלה, צבע עור, משקל גוף עודף, למשל. הלוואי וכולנו היינו מסוגלים לבחון את עצמנו בצלילות ובדייקנות, ולהציג את עצמנו באופן כל כך רגיש, בלי שום קשר לאבחנה המסוימת שבה אובחנת.

נראה שהגעת לתקופה שבה אתה מרגיש בשל מספיק כדי להיות מעורב בקשר רומנטי, לאורך זמן. עברת דרך מאז האבחון והאשפוז, ובה בנית את עצמך והתפתחת וכעת אתה מוכן. הלוואי וכל מי שתפגוש תישמע בשלה ומוכנה כמוך להיות בקשר משמעותי, כולל אותה בחורה שבה אתה מעוניין בימים אלו.

מה לעשות, כל אחד מגיע לצומת שבה הוא מסוגל לקבל על עצמו החלטות חשובות בתקופה שונה בחייו. מי שעדיין לא הגיע לשם תמיד ימצא סיבות לפסול את הזולת. לא חסרות סיבות חיצוניות! בקשר לאותה הבחורה - האם יש דרך אחרת מאשר להיות אמיץ ולנסות? ואם לא היא אז עם אחרות? הדחייה תמיד יכולה לקרות, בגלל כל סיבה שהיא.

אבל, בכל זאת, קיימת אותה אבחנה של סכיזופרניה. האם להתעלם מכך לחלוטין על מנת שהבחורה לא תירתע? קשה לי להאמין שאדם ישר וגלוי כמוך יכול להסוות ולהסתיר עובדות כאלו מאחרים לאורך זמן. ואולי טוב שכך, מפני שהדברים שקרו בעברך הם חלק ממך גם בהווה.

מאחל לך שתימצא האשה שתבחר בך בגלל הסיבות הנכונות, גם אם בדרך לשם תיאלץ לספוג לא מעט דחיות. בסופו של דבר אנשים מתחברים זה אל זה לא בגלל נתונים דמוגרפיים שאפשר להציג בטבלאות, אלא בגלל מה שהולך ומתרקם ביניהם.

איני יודע אם התנסית בכך, אבל ייתכן שליווי טיפולי בשיחות יכול לעזור.

בברכה,