כיצד מתמודדים עם חשש לדיפרסיה?

היי,
נוצר לנו בקרב המשפחה חשש שאמא שלי פתחה לאחרונה סוג כלשהו של דיפרסיה, אשמח אם מישהו יכול לעזור לי אם יש לנו בכלל ממה לחשוש ואם כן כיצד להתמודד ולטפל בבעיה?
ראשית כל יש לציין כי עברו עליה חיים קשים, היא ילידה לשני הורים ניצולי שואה ובמשך חייה התאלמנה פעמיים ואף שכלה את בנה הבכור.
ועכשיו אני הבת הקטנה שנשארה בבית גדלתי ואני גם מתחילה להתרחק מהבית, והיא מגיבה לזה רע.
היא בנאדם שבעסקים מאוד חדה ושנונה ואילו ביחיסים שלה עם הקרובים היא מאוד הפכפכה ולא הגיונית.
היא מאוד אוהבת לצאת ולהנות וכבר מזה תקופה שהיא קובעת לה תוכניות וכל פעם מבריזה ברגע האחרון. היא אישה מאוד עצאמית ואילו לאחרונה פתחה חשש לנסוע הרחק מאיזור הבית לבדה.
כל נושא לא רלוונטי במשפחה היא מקדישה לו המון משמעות ולוקחת הרבה דברים ללב.
התגובות שלה מוגזמות דבר שמשפיע על כולנו. כל אחד בנפרד מנסה לדבר איתה שתלך לטיפול פסיכיאטרי ותטפל בעצמה על מנת שתוכל לשוב ולהנות מהחיים אך היא מסרב בכל תוקף, אף על פי שבעבר הייתה בטיפול פסיכולוגי במשך מספר שנים.
תהינו כיצד נוכל לטפל בבעיה זו, בתקווה שמי שמגזים אלו אנחנו ולא היא.
אשמח אם מישהו מקצועי או שחווה מקרה דומה יוכל לעזור לי כיצד להתמודד עם המקרה
תודה