פחד מבדיקות

שלום שירי,

לא ציינת בת כמה את. זה קצת משנה את התמונה אם את בת 16 או בת 50 (-:

על פי מה שאת מתארת, יש לך פוביה ספציפית מזריקה-מזרקים. אלא אם כן, את סובלת מפחדים, רגישויות, קשיי התמודדות או חרדות נוספות, בתחומים אחרים, ואז התמונה שוב משתנה.

הרעיון בטיפול בפוביה ספציפית, הוא ללמוד דרכים להרפייה והרגעה, ולתרגל את הסיטואציה בדמיון, ולאחר מכן במציאות, באופן הדרגתי מאד ותוך כדי ליווי והרפייה.

למשל ללמוד לנשום ולהרפות, לדמיין את עצמך במקום בטוח, ולהעלות בדמיון מזרק מרוחק ממך. אח"כ להתקרב בדמיון, עד שהמזרק נוגע בך, ומתבצעת הבדיקה. כל פעם שההרפייה מתקלקלת מפסיקים את מהלך הדמיון ומחזקים את ההרפייה.

העקרון הוא, שאי אפשר לחוות רגיעה וחרדה בעת ובעונה אחת. ברגע שלומדים להרפות ולהרגע, תגובת החרדה פוחתת פלאים.

ראיתי בחיפוש פשוט ב"גוגל" שיש שפע של חומרים באינטרנט על שיטות של הרפייה (דרך נשימה ודמיון מודרך), וגם הנחיות ספציפיות לגבי סיטואציה של בדיקת דם. עשי גם את חיפוש, וראי אם את מצליחה בכוחות עצמך לתרגל הרפייה ודמיון הדרגתי של המצב המפחיד. אפשר לרכוש קלטות הרפייה, ואפשר כמובן ללכת לטיפול ממוקד בנושא. יתכן שטיפול בעזרת היפנוזה יועיל מאד.

עוד כמה מחשבות, שמבוססות גם על נסיוני האישי (פעם פחדתי נוראאאאא ממזרקים): מותר לבכות ולהיבהל, זו לא בושה ולא אסון, העיקר לעבור את זה. רצוי לגשת לאחות הכי נחמדה, ולשתף אותה בפחד. הן יודעות להרגיע, לתת כוס מים, להסביר מה קורה ולעודד. אפשר לעצום עיניים ולדמיין שמדובר בצביטה, זה מאד מקל. אפשר לקחת כדור הרגעה (אבל רק אם ממש חייבים כי זה מחליש את המאמץ להתמודד). אפשר ללכת עם חברה ולהיבדק ביחד, אפילו להחזיק ידיים. רצוי להיזכר באתגרים קשים שעמדנו בהם, כדי לזכור שיש לנו אומץ וכוחות.

והעיקר: לקבל מתנה ממש כיפית אחרי הבדיקה, גם כי מגיע, וגם כדי להכניס את הכל להיקשר חיובי ומחזק.

בהצלחה!